תלמוד ירושלמי סוטה ו׳:ב׳Jerusalem Talmud Sotah 6:2
א׳משנה: אָמַר עֵד אֶחָד אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין אַף לְפָסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. חֲמוֹתָהּ וּבַת חֲמוֹתָהּ וְצָרָתָהּ וִיבִמְתָּהּ וּבַת בַּעֲלָהּ הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת. לֹא לְפָסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ אָמְרוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה.
1
ב׳הלכה: אָמַר עֵד אֶחָד אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת כול׳. וְעֵד אֵין בָּהּ. אֵין לִי אֶלָּא עֵד. מְנַיִין אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעֵד אֵין בָּהּ מִכָּל מָקוֹם. וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה עֵד סְתָם הֲרֵי אֵילּוּ בִכְלָל שְׁנֵי עֵדִים עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ הַכָּתוּב שֶׁהוּא עֵד אֶחָד. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. שְׁנֵי עֵדִים.
2
ג׳מַתְנִיתָא מִשֶׁהוֹדָה רִבִּי עֲקִיבָה לְרִבִּי טַרְפוֹן. דְּתַנֵּי. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמְאוֹתָהּ וְאֵין עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כְּשֵׁם שֶׁעֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמּוֹתָהּ. כֵּן עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי טַרְפוֹן. אֵיכָן מָצִינוּ עֵד אֶחָד בְּמָמוֹן כְּלוּם. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. וְאֵיכָן מָצִינוּ עֵד אֶחָד בְּאֵשֶׁת אִישׁ כְּלוּם. אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁעֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמּוֹתָהּ. כָּךְ עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. חָזַר רִבִּי עֲקִיבָה לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְרִבִּי טַרְפוֹן.
3
ד׳רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָּעֵי. חֲמוֹתָהּ שֶׁאָמְרָה. אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת. [וְאַתְּ אָמַר. לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. וּבָא אַחֵר וְאָמַר אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת.]מָה [הָיָה] בָא לְהֵעִיד. אִם לְהַשְׁקוֹתָהּ. כְּבָר נִרְאֵית שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת. אֶלָּא לֹא בָא [אֶלָּא] לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. שֶׁאֵין מַפְסִידִין מָמוֹן עַל פִּי עֵד אֶחָד. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. שָׁמַע מִן הָעוֹף הַפּוֹרֵחַ. אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת. אַתְּ אָמַר. לא הָיְתָה שׁוֹתָה. וּבָא אֶחָד וְאָמַר. אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת. מָה בָא לְהָעִיד. אִם לְהַשְׁקוֹתָהּ. כְּבָר נִרְאֵית שֶׁלֹּא [לִשְׁתּוֹת]. אֶלָּא לֹא בָא אֶלָּא לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. שֶׁאֵין מַפְסִידִין מָמוֹן עַל פִּי עֵד אֶחָד.
4
ה׳מִמַּה דְרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. פְּלוֹנִי אָכַל חֵלֶב וְהִתְרוּ בוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה. אָמַר לוֹ אֶחָד. חֵלֶב הוּא. וְהִתְרוּ בוֹ שְׁנַיִם. לוֹקֶה. וְעִיקָּר עֵידוּתוֹ לֹא בְעֵד אֶחָד הוּא. מִמַּה דְרִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. פְּלוֹנִי נָזִיר וְנִיטְמָא. הִתְרִיתִּי בוֹ. אֵינוֹ לוֹקֶה. אָמַר לוֹ אֶחָד. נָזִיר אַתָּה. וְהָיָה נוֹהֵג בְּנְזִירוּת עַל פִּיו. שָׁתָה יַיִן וְנִיטְמָא לַמֵּתִים. הִתְרוּ בוֹ שְׁנַיִם. לוֹקֶה. וְעִיקָּר עֵדוּתוֹ לֹא בְעֵד אֶחָד הוּא. מִמַּה דְרִבִּי מָנָא אָמַר. פְּלֹנִית כּוֹהֶנֶת וְזִינָת. וּבָא עָלֶיהָ בַּעֲלָהּ הַכֹּהֵן וְהִתְרֵיתִי בָוֹ. [אֵינוֹ] לוֹקֶה. נִסְתְּרָה בִפְנֵי שְׁנַיִם. אָמַר אֶחָד. אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת. וּבָא עָלֶיהָ בַעֲלָהּ כֹּהֵן. הִתְרוּ בוֹ שְׁנַיִם. לוֹקֶה. עִיקָּר עֵדוּתוֹ לֹא בְעֵד אֶחָד הוּא.
5