תלמוד ירושלמי סוטה ז׳:ז׳Jerusalem Talmud Sotah 7:7
א׳משנה: פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ כֵּיצַד. מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג בַּשְּׁמִינִי מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית עוֹשִׂין לוֹ בֵּימָה שֶׁלְּעֵץ בָּעֲזָרָה וְהוּא יוֹשֵׁב עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמוֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה בְּחַג הַסּוּכּוֹת בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת. חַזָּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֶפֶר הַתּוֹרָה וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן וְהַסְּגָן נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכֹהֵן גָּדוֹל נוֹתְנוֹ לַמֶּלֶךְ. וְהַמֶּלֶךְ עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא וְיוֹשֵׁב. אַגרִיפַּס הַמֶּלֶךְ עָמַד וְקִיבֵּל וְקָרָא עוֹמֵד וְשִׁיבְּחוּהוּ חֲכָמִים. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְלֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת אָמְרוּ לוֹ אַל תִּתְיָרֵא אַגְרִיפַּס אָחִינוּ אַתָּה אָחִינוּ אַתָּה.
1
ב׳הלכה: לֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. לֹא הָיְתָה יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד בִּלְבַד. וְאָמַר רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אַף לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד לֹא הָיְתָה יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה. תִּיפְתָּר שֶׁסָּמַךְ לֹו בַכּוֹתֶל וְיָשַׁב לוֹ. וְהָא כְתִיב וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יי. אָמַר רִבִּי אַיְיבוֹ בַּר נַגָּרִיי. יִישֶׁב עַצְמוֹ בַתְּפִילָּה. תַּמָּן תַּנִּינָן. יָצָאת כַּת הָרִאשׁוֹנָה וְיָשְׁבָה לָהּ בְּהַר הַבַּיִת. הַשְׁנִיָיה בַחֵיל. וְהַשְׁלִישִׁית בִּמְקוֹמָהּ. רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא. מַה תַנִּינָן. יָשְׁבָה לָהּ בִּמְקוֹמָהּ. עָמְדָה לָהּ בִּמְקוֹמָהּ.
2
ג׳תַּנֵּי. רִבִּי חֲנִינָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הַרְבֶּה חֲלָלִים נָפְלוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהֶחֱנִיפוּ לוֹ.
3