תלמוד ירושלמי סוטה ז׳:ח׳Jerusalem Talmud Sotah 7:8
א׳משנה: וְקוֹרֵא מִתְּחִילַּת אֶלֶּה הַדְּבָרִים עַד שְׁמַע וּשְׁמַע וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר כִּי תְכַלֶּה לֲעַשֵּׂר וּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת [וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ] עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה. בְּרָכוֹת שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מְבָרֵךְ אוֹתָן הַמֶּלֶךְ מְבָרֵךְ אוֹתָן אֶלָּא שֶׁהוּא נוֹתֵן שֶׁלָּרְגָלִים תַּחַת מְחִילַת הֶעָוֹן.
1
ב׳הלכה: אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. וְלָמָּה קוֹרִין עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר. כִּי תְכַלֶּה לְעַשֵּׂר. עַל יְדֵי שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִשְּׁבִיעִית לַשְּׁמִינִית. שֶלֹּא לְשַׁכֵּחַ אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת. רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֶי רִבִּי יוֹסֵי. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַבְדִּיל. אָמַר לֵיהּ. כְּבָר הִבְדִּיל מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה.
2