תלמוד ירושלמי יבמות ט״ז:ז׳Jerusalem Talmud Yevamot 16:7
א׳משנה: אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה כְּשֶׁיָרַדְתִּי לִנְהַרְדֵּעָא לְעִיבּוּר הַשָּׁנָה מְצָאַנִי נְחֶמְיָה אִישׁ בָּדָלָא אָמַר לִי שָׁמַעְתִי שֶׁאֵין מַשִּׂיאִין הָאִשָּׁה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל פִּי עֵד אֶחָד אֶלָּא יְהוּדָה בֶּן בָּבָא נוּמֵיתִי לוֹ וְכֵן הַדְּבָרִים אָמַר לִי אֱמוֹר לָהֶם מִשְּׁמִי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהַמְּדִינָה הַזֹּאת מְשׁוּבֶּשֶׁת בִּגְיָיסוֹת מְקוּבָּל אֲנִי מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁמַּשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה עַל פִּי עֵד אֶחָד. וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל שָׂמַח לִדְבָרַי וְאָמַר מָצָאנוּ חָבֵר לִיהוּדָה בֶּן בָּבָא. מִתּוֹךְ דְּבָרִים נִזְכַּר רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁנֶהֶרְגּוּ הֲרוּגִים בְּתֶל אַרְזָה וְהִשִּׂיא רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן עַל פִּי עֵד אֶחָד. וְהוּחְזְקוּ לִהְיוֹת מַשִּׂיאִין עֵד מִפִּי עֵד וּמִפִּי אִשָּׁה וּמִפִּי שִׁפְחָה.
1
ב׳הלכה: אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה כְּשֶׁיָרַדְתִּי לִנְהַרְדֵּעָא לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה מְצָאַנִי נְחֶמְיָה אִישׁ בָּדָלָא כול׳. מָצְאוּ כָתוּב בִּשְׁטָר. מֵת פְּלוֹנִי נֶהֱרַג פְּלוֹנִי. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ. רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא אָמַר. אֵין מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יִרְמְיָה. עַל פִּי עֵדִים. לֹא עַל פִּי כְתָבָן וְלֹא עַל פִּי מְתוּרְגְּמָן וְלֹא עֵד מִפִּי עֵד. וְעַכְשָׁיו אֵין מַשִּׂיאִין עֵד מִפִּי עֵד. וְדִכְוָותָהּ עַל פִּי כְתָבָן וְעַל פִּי מְתוּרְגְּמָן מַסִּיאִין. וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. יָפֶה כֹחַ הָעֵדִים מִכֹּחַ הַשְּׁטָר וכֹחַ הַשְּׁטָר מִכֹּחַ הָעֵדִים. שֶׁהָעֵדִים שֶׁאָמְרוּ. מֵת פְּלוֹנִי נֶהֱרַג פְּלוֹנִי. מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ. מָצְאוּ כָתוּב בִּשְׁטָר. מֵת פְּלוֹנִי נֶהֱרַג פְּלוֹנִי. אֵין מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ. יָפֶה כֹחַ הַשְּׁטָר מִכֹּחַ הָעֵדִים. שֶׁהַמַּלוֶה אֶת חֲבֵירוֹ בְעֵדִים גּוֹבֶה מִנְּכָסִין בְּנֵי חוֹרִין. בִּשְׁטָר גּוֹבֶה מִנְּכָסִין מְשׁוּעֲבָדִין.
2