תלמוד ירושלמי יומא ד׳:ג׳Jerusalem Talmud Yoma 4:3
א׳משנה: שְׁחָטוֹ וְקִיבֵּל בַּמִּזְרָק אֶת דָּמוֹ נְתָנוֹ לְמִי שֶׁהוּא מְמָרֵס בּוֹ עַל הָרוֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבַּהֵיכָל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּרֵשׁ. נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וּפִנָּה גֶחָלִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ וְחַתָּה מִן הַמְעוּכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת וְיָרַד וְהִנִּיחָהּ עַל הָרוֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה:
1
ב׳הלכה: כֵּינִי מַתְנִיתָה. עַל הָרוֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה.
2
ג׳תַּנֵּי. שָׁחַט בַּחוּץ חַיָיב. חָפַן בִּפְנִים פָּטוּר. חָתָה וְהִקְטִּיר וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם יָבִיא פָּר אַחֵר וְנִכְנַס בְּדָמוֹ. עַד שֶׁלֹּא הִקְטִיר נִשְׁפַּךְ הַדָּם חַתִּיָיה פְסוּלָה הִיא וְהוּא צָרִיךְ לַחוֹת כַּתְּחִילָּה. סָפֵק עַד שֶׁלֹּא הִקְטִיר נִשְׁפַּךְ הַדָּם וְסָפֵק מִשֶּׁהִקְטִיר נִשְׁפַּךְ הַדָּם. לְהָבִיֵא פָר אַחֵר וּלְהִיכָּנֵס בְדָמוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. עַד שֶׁלֹּא הִקְטִיר נִשְׁפַּךְ הַדָּם וְהִיא חַתִּיָיה פְסוּלָה. וְהוּא צָרִיךְ לַחוֹת כַּתְּחִילָּה. אֵין אַתְּ יָכוֹל. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. מִשֶּׁהִקְטִיר נִשְׁפַּךְ הַדָּם וְהִיא חַתִּיָיה כְשֵׁירָה וְהוּא עוֹבֵר מִשֵּׁם הַכְנָסָה יְתֵירָה. וּבָטְלוּ הָעֲבוֹדוֹת. אַשְׁכָּחַת אָמַר. בָּטְלוּ עֲבוֹדוֹת שֶׁלְאוֹתוֹ הַיּוֹם.
3
ד׳שָׁחַט וְמֵת. אַחֵר מָהוּ שֶׁיִיכָּנֵס בְדָמוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְקִישׁ אָמַר. בְּפָר. אֲבָל לֹא בְדָם. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. אֲפִילוּ בְדָם. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמְרָה. אֲפִילוּ בְדָם. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ בְדָם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁאָל. חָפַן וְמֵת. מָהוּ שֶׁיִּכָּנֵס בְּחָפְנָיו. מַה צְרִיכָה לֵיהּ בְּחָפְנָיו. דִּכְתִיב וּמְלֹא חָפְנָיו. בְּרַם הָכָא לֵית כְּתִיב בְדָמוֹ. פְּשִׁיטָא לֵיהּ. אֲפִילוּ בְדָם.
4