תלמוד ירושלמי יומא ד׳:ד׳Jerusalem Talmud Yoma 4:4
א׳משנה: בְּכָל יוֹם הָיָה חוֹתֶה בְּשֶׁל כֶּסֶף וּמְעָרֶה לְתוֹךְ שֶׁל זָהָב וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל זָהָב וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שֶׁל שְׁלשֶׁת קַבִּין וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל שְׁלשֶׁת קַבִּין וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל סְאָה וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שְׁלשֶׁת קַבִּין וְהַיּוֹם חוֹתֶה בִשְׁלשֶׁת קַבִּין וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. בְּכָל יוֹם הָיְתָה כְבֵידָה וְהַיּוֹם קַלָּה. בְּכָל יוֹם הָיְתָה יָדָהּ קְצָרָה וְהַיּוֹם אֲרוּכָּה. בְּכָל יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרוֹק וְהַיּוֹם אָדֹם דִּבְרֵי רַבִּי מְנַחֵם.
1
ב׳הלכה: כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. נִתְפַּזֵּר מִמֶּנָּה כְּקַב גֶּחָלִים הָיָה מְכַבְּדָן לָאַמָּה. וּבַשַּׁבָּת כוֹפִין עָלָיו (פְסֻקְתֵּר) [פְסֻכְתֵּר].
2
ג׳בְּכָל יוֹם הָיְתָה כְבֵידָה וְהַיּוֹם קַלָּה. שֶׁלֹּא לְיַיגְּעוֹ.
3
ד׳בְּכָל יוֹם הָיְתָה יָדָהּ קְצָרָה וְהַיּוֹם אֲרוּכָּה. שֶׁלֹּא לְיַיגְּעוֹ. בְּכָל יוֹם לֹא הָיָה בָהּ אַמָּה גְמוּדָה. וְהַיּוֹם הָיָה בָהּ אַמָּה וּמֶחֱצָה. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַזְּרוֹעַ מִסַיּיַּעַת. בְּכָל יוֹם לֹא הָיָה בָהּ נַרְתִּיק. וְהַיּוֹם הָיָה בָהּ נַרְתִּיק. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִכָּבֶה. וְאֵינוֹ חוֹצֵץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. קוֹבְעוֹ בְמַסְמֵר.
4
ה׳שִׁבְעָה זְהָבִים הֵן. זָהָב טוֹב. זָהָב טָהוֹר. זָהָב סָגוּר. זָהָב מוּפַז. זָהָב מְזוקָּק. זָהָב שָּׂחוּט. זָהָב פַּרְוַיִים.
5
ו׳זָהָב טוֹב. כְּמַשְׁמָעוֹ. [וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב.] אָמַר רִבִּי יִצְחָק. טוֹבוֹי דִי בְבֵייתֵיהּ. טוֹבוֹי דוּ בִלְוִויָיתֵיהּ.
6
ז׳זָהָב טָהוֹר. שֶׁמַכְנִיסִין אוֹתוֹ לָאוֹר וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם. (וְהָא תַנֵּי) [וְאַתְיָיא כִּדְתַנֵּי]. מַעֲשֶׂה בִמְנוֹרַת זָהָב שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר וְהָיְתָה יְתֵירָה דֵינָר זָהָב. וְהִכְנִיסוּהָ לַכּוּר שְׁמוֹנִים פַּעַם וְלֹא חָסְרָה כְלוּם. וְיֵאוּת. עַד דְּלֹא יְקוּם [עַל] בְּרָרֵיהּ הוּא חָסֵר סַגִּין. מִן דּוּ קַיָים בְּרָרֵיהּ לֹא חָסֵר כְּלוּם.
7
ח׳זָהָב סָגוּר. שֶׁהָיָה מַכְסִיף בְּעַד כָּל הַזְּהָבִים שֶׁהָיוּ שָׁם. אָמַר רִבִּי שְׂמוּאֵל בַּר רַבּ יִצְחָק. כְּתוּב וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף מְזוּקָּק לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּיִת. וְאֶת כָּל הַבַּיִת צִפָּה זָהָב. וְאַתְּ אָמַר אָכֵן. אֶלָּא שֶׁהָיָה מַכְסִיף בְּעַד כָּל הַזְּהָבִים שֶׁהָיוּ שָׁם.
8
ט׳זָהָב מוּפַז. רִבִּי פַּטְרוּקִי אַחֲוָה דְרִבִּי דְּרוֹסָא בְּשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר בִּינָה. דּוֹמֶה לָאֵשׁ מֻצָּתֵת בְּגָפְרִית. אָמַר רִבִּי אַבִּין. לְשֵׁם מְקוֹמוֹ הוּא נִקְרָא. וְזָהָב מֵאוּפָז.
9
י׳זָהָב מְזוקָּק. שֶׁהָיוּ מְחַתְּכִין אוֹתוֹ כְזֵתִים וְטָחִים אוֹתוֹ בָצֵק וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ לְנַעֲמִיּוֹת. וְהֵן מָסַנְנוֹת אוֹתוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שֶׁהָיוּ טוֹמְנִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל שֶׂבַע שָׂנִים.
10
י״אזָהָב שָּׂחוּט. שֶׁהָיָה נִמְשַׁךְ כְּשַׁעֲוָה. אַדְּרִיָינוּס הָיָה לוֹ מִשְׁקַל בִּיצָה. דִּוֹקְלֵטִיָּנוּס הָיָה לוֹ מִשְׁקַל דֵּינָר גּוֹרְדִּינוֹן.
11
י״בזָהָב פַּרְוַיִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אָדוֹם. דּוֹמֶה לְדָמוֹ שֶׁלְפָּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. זָהָב שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵירוֹת. כַֹּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. וְגֶפֶן שֶׁלְּזָהָב הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל פִּתְחוֹ שֶׁלְהֵיכָל. אָמַר רִבִּי אָחָא בַר יִצְחָק. בְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֶּית הַמִּקָדָּשׁ צָר כָּל מִינֵי אִילָנוֹת לְתוֹכוֹ. וּבַשָּׁעָה שֶׁהָיוּ אֵילּוּ שֶׁבַּחוּץ [עוֹשִׂין פֵּירוֹת] הָיוּ אֵילּוּ שֶׁבִּפְנִים עוֹשִׂין פֵּירוֹת. הָדָא הִיא דִכְתִיב פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן וגו׳. אֵימָתַי יָבְשׁוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק חִינְנָא בַּר יִצְחָק. בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד מְנַשֶּׁה צֶלֶם בַּהֵיכָל יָבְשׁוּ. דִּכְתִיב וּפֶרַח לְבָנוֹן אוּמְלָל.
12