כף אחת י״טKaf Achat 19
א׳עוד זאת אציגה נא נסח וידוי מתוקן לאומרו בהכנעה ולהכות באגרוף על החזה חדי״א דארמותא. ויכוין להתודות עליו ועל ביתו ועל כל אשר הוא משורש נר״ן שלו בגלגול זה וגלגולים אחרים בחדא מחתא. ועיקר הוידוי חרטה ועזיבת החטא לגמרי בכונה שלימה ויתובי דעתא. וישים אל לבו לתקן ע״י הוידוי מסודר בכ״ב אותיות מה שפגם בחמש מוצאות וכ״ב אותיות בדחילו וחביבותא:
1
ב׳אשמנו אכלנו מאכלות אסורות. אכלנו אכילה גסה. אכלנו ושתינו ביום הכפורים. אכלנו חוץ לסוכה אכילת קבע. אכלנו חמץ בפסח. אכלנו בלילה אחר שישננו. אכלנו בלא ברכה תחילה וסוף. אכלנו למלא בטננו ולא חשבנו להיות בריאים לעבוד ה׳ ושאר כוונות טובות. אמצנו את לבנו. אכזרים היינו. אסרנו את המותר ואת האסור התרנו. אסרנו לאחרים והתרנו לעצמנו. אכלנו בלי נטילת ידים. אכלנו מסעודה שאינו מספקת לבעליה:
2
ג׳בגדנו בטלנו תלמוד תורתך ימים ולילות. בטלנו אחרים הלומדים. בטלנו עושי מצות. באנו על כל עריות שבתורה. ושניות ואסורי ביאה מד״ס. ברכנו ברכות לבטלה וברכה שאינה צריכה. ברכנו ברכה חטופה בלי הזכרת שם ומלכות ובחסרון תיבות ואותיות ובלי שום כונה. בדינו הקדמות מלבנו. בזינו חידושי תורה. בזינו אמריך. בטלנו ק״ש ותפלה וציצית ותפילין. בזינו אב ואם ואחינו הגדול. בזינו חכמים ויראי שמים. בטלנו רמ״ח מצות עשה מדאורייתא. ומדברי קבלה ומד״ס. בזינו חכמת חכמי הדורות וספריהם. בלבלנו דעתנו בתפלה ולמוד בהבלי העו״הז:
3
ד׳גזלנו גנבנו מישראל ומגוים. גנבנו מקרובינו. גנבנו דעת הבריות. גנבנו חידושי תודה מאחרים: גלינו סוד. גלינו סודי תודה למי שאינם ראוים. גלינו ד״ת לאו״ה. גלינו עריות. גאינו במחשבה דבור ומעשה בכל מיני גאוה וזדון עד שנעשה לנו טבע ולא ידענו אם הוא גאוה. גדלנו בנינו גדולים רעים. גערנו באחרים המוכיחים לבנינו וקרובינו ורבנו עמהם והקפדנו עליהם. גלינו פנים בתורה שלא כהלכה. גערנו בעושי מצות. גמגמנו בלשונינו בדברי תורה ותפלה. גדלנו ושבחנו עצמינו ואפילו במה שאין בנו. גלגלנו דברים להכשיל רעינו. גמלנו רע למי שהטיב אלינו. גערנו בנשינו ובנינו ומשרתינו שלא כדת ושלא כדין:
4
ה׳דברנו דופי ולשון הרע תדיר ושקר וחנופה וליצנות ונבלות הפה וכל כך נשתרשנו עד שאינו ניכר לנו האיסור ולמצוה תחשב בעינינו. דברנו בבית הכנסת ועם תפלין. דברנו באמצע תפלה ובאמצע ק״ש ובין גאולה לתפלה ובחזרה. דברנו באמצע למודנו. דברנו בשבת דבור של חול. דברנו בזדון ובגודל לבב. דרשנו דרשות של דופי. דברנו בגנות חבירינו ורבותינו ואבותינו וכל מי שחייבים אנו בכבודו. דנינו לחובה לכל אדם. דנינו דין אחד לעצמינו ודין אחד לאחרים. דברנו אחד בפה ואחד בלב. דברנו לגוי בשבת לעשות מלאכת איסור. דברנו עם העריות דברי שחוק והיתול וכיוצא. דברנו במשא ומתן של תורה לקנטר ולדחות דברי זולתינו ולהפיל האמת בעקשות ובחריפות שקר וזלזלנו להם נגד לסברתינו ואף שהאמת אתו. דברנו זלזול על הרבנים ראשונים ואחרונים אשר בארץ החיים המה ואשר עודם בחיים ודחינו דבריהם מבלי שכל ובלי מוסר ויראת ה׳. דברנו בשבת במשא ומתן וסחורה וריוח:
5
ו׳העוינו הקלנו ראש. העזנו מצח. הרהרנו בעבירה. הרהרנו הרהורים רעים ביום ובלילה ובאנו לידי קרי ושז״ל. הערכנו מעשה חברינו להראות קלונו וחסרונו. הלבננו פני חברינו ברבים. הוצאנו שם רע על החיים ועל המתים. הרהרנו הרהורים רעים בתוך התפלה ובלימוד ועם תפילין. הסחנו דעתינו מן התפילין. השגנו גבול ריעינו. הקפדנו עם נשינו ועם חבירינו. הלכנו אחר יצרנו הרע. הלכנו בקומה זקופה. הלכנו בגדולות ובנפלאות ממנו. הלכנו בגילוי הראש. הרהרנו אחרי רבותינו. הורינו הוראות בלי עיון ובלי סברא ותכף ומיד להראות גדולתינו. הורינו הוראות בפני רבותינו. הרימונו יד על נשינו ועל חבירינו. החזקנו במחלוקת. הטלנו אימה יתירה בתוך ביתינו ועל משרתינו. הסתכלנו בקשת ולבנה הרבה. התפללנו בלא כונת הלב. התפללנו והיינו צריכים לנקבים. התפללנו ואנו שכורים. הרהרנו ד״ת בבית הכסא ובמבואות המטונפות ובמקום שאינו נקי. הוצאנו מרשותינו בשבת לרה״ר וכרמלי׳. הקשינו עצמינו לדעת. הכינו רעינו ונשותינו. התפללנו וקרינו ק״ש ולבשנו תפילין קודם זמנם. הטרחנו על הצבור. הסתכלנו בערוה ובפני רשעים:
6
ז׳והרשענו והרבינו פשע ורשע לבלי חק. ויעדנו עצמנו למחלוקת ולעבירה. ותרנים היינו בממון זולתינו: וותרנו על כבוד ה׳ וכבוד התורה. ומחינו על כבודינו:
7
ח׳זדנו זכרנו ש״ש לבטלה. זנינו אחר לבנו ועינינו. זוללים וסובאים היינו. זלזלנו באבינו ואמנו ורבותינו. זלזלנו בתורה. זלזלנו בחכמים. זלזלנו בנטילת ידים. זרקנו הצפרנים. זכינו החייב וחייבנו הזכאי:
8
ט׳חמסנו חללנו את שם קדשך אוי לנו ולנפשנו. חללנו שבתות ומועדי קדשך. חמדנו. חנפנו. חשבנו מחשבות רעות. חשדנו בכשרים. חבקנו ונשקנו הערוה ונשותינו נדה:
9
י׳טפלנו שקר ומרמה. טעינו בהוראה. טמאינו עצמינו ורעיונינו. טמטמנו את לבנו. טלטלנו מוקצה ביום השבת ויו״ט. טעינו בהלכה והכרנו בטעותינו והחזקנו בטעותינו ולא הודינו על האמת:
10
י״איעצנו עצות רעות להעריך ולהרבות שנאת חנם ומחלוקת וקטיגוריא. ישננו עם התפילין. ישננו ימים ולילות כבהמות ואבדנו ק״ש ותפלה בזמן ובצבור. ידענו הדין ועברנו עליו. ישבנו במושב לצים וסוד משחקים:
11
י״בכעסנו בחול ושבת וטרפה נפשנו באפינו. כפרנו בכל התורה. כלינו ימינו ושנינו בהבלי העולם. כבדנו לרשעים. כסינו קלונינו. כינינו שם רע לריענו. כיוננו להזיק לריענו. כבשנו שכר שכיר:
12
י״גלצנו לוצצנו. למדנו תורה שלא לשמה ושלא בקדושה ובטהרה. לא קיימנו המצות כתקנן במחשבה ודיבור ומעשה ויראה ואהבה ושמחה. לא קיימנו אפילו מצוה אחת כתקנה. לא ענינו אמן כראוי. לא קמנו מפני שיבה ולא הדרנו ת״ח. למדנו לתלמידים שאינם מהוגנים. לבשנו שעטנז. לא כיוננו בתפילות וברכות ומצות. לא היינו מתונים בדין. לא התנהגנו בדרך הראוי ליראי ה׳. לא התפללנו בכובד ראש ובגדי כבוד. לא קיימנו בכל יום ק׳ ברכות וצ׳ אמנים ועשרה קדשים וד׳ קדושות. לא הוכחנו את רענו ונשותינו. לא כבדנו אבינו ואמנו ות״ח. לא גמלנו חסד כפי שיעורינו. לא נתרחקנו כראוי מהעריות ומנשינו נדה. לא יראנו את ה׳. לא החזקנו במוסר. לא נסתכלנו מאין באנו ולאין אנו הולכים ולפני מי אנו עתידים ליתן דין וחשבון. לוינו ברבית. לקחנו רבית קצוצה ואבק רבית. לא קיימנו מצות אבילות ככל דיניה. לקחנו שוחד דברים ושוחד ממון ושוחד מאוחר. לא צפינו לישועה. לא נצטערנו על חורבן ב״המ. לא אמרנו דת על השלחן:
13
י״דמרדנו במלכות שמים. מרדנו במלכות בית דוד. מאסנו בב״המ ושלשתן אנו מבקשים. מסרנו חבירנו וממונו ביד גוים. מעלנו בחרם והסכמות הקהל. מלאינו פינו שחוק. מרינו דבריך. מאסנו משפטי צדקך:
14
ט״ונאפנו בכל מיני נאוף. נשבענו לשוא ולשקר. נשבענו ולא קיימנו. נלכדנו בסרך ע״ז בבלי דעת. נדרנו ולא שלמנו. נהנינו מעו״הז ומתענוגיו. נתננו יד לפושעים. נסינו את ה׳. נשתמשנו בכתרה של תורה. נשתמשנו. בשמות הקדש. נקמנו ונטרנו שנאה בלב. נתעצלנו ללמוד ולהתפלל. נהגנו עצמינו ברבנות ובשררה ולא נכנענו לפני מי שגדול ממנו. נתננו דופי בחכמים ונמאסו לפני ההמון. נהנינו במה שמשבחים אותנו ואפילו שלא היה בנו:
15
ט״זסררנו סוררים ומוררים היינו. סרנו מאחריך וממצותיך ותורתך. סרנו ממנהגים טובים. סתרנו דברי אבינו ודברי רבותינו:
16
י״זעוינו עברנו על שס״ה ל״ת דאורייתא ומדברי קבלה ומדברי סופרים עליהן ועל פרטיהן וענפיהן ותולדותיהן. עינינו יתומים ואלמנות ואביוני עמך. ענינו אמן קטופה וחטופה. עשינו עול למשרתינו ולנשותינו ולחברינו. עינינו את הדין: עיוותנו את הדין. עשינו את עצמינו כעורכי הדיינים. עברנו על ריב לא לנו. עמלנו להבלי הע״הז ולא עמלנו בתורה. עסקנו בכל מיני בטלה ולא עסקנו בתורה. עשינו כמעשיהם. עברנו על כ״ד דברים שחייבים עליהם נידוי. עכרנו ישראל. עשינו עצמינו ענוים בפה ולבנו הלך בחשכים בגאוה נסתרת:
17
י״חפשענו פרקנו מעלינו עול תורה ומצות ויראת שמים. פגמנו ברמ״ח אברים ושס״ה גידים של גופנו נפשנו רוחנו ונשמתינו בגלגול זה ובגלגולים אחרים ובנפש רוח ונשמה של אחרים משרש נפשנו ושאינם משרשינו. פגמנו בעולמות העליונים אצילות בריאה יצירה עשיה ובכל פרצופי אבי״ע בחיצוניות ופנימיות בעיגולים ויושר באורות ונשמות ומלאכים בכלליהן ופרטיהן אוי לנו אהה עלינו ועל נפשינו אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה. פגמנו בשמות הקדש ובאותיות התורה כ״ב ומנצפ״ך בהרהור במחשבה בראיה ובריחא ובקלא בדבור ומעשה. פנינו לבנו לבטלה. פירשנו מן הצבור. פעלנו און:
18
י״טצררנו ציערנו א״וא וחכמי ישראל. ציערנו נשותינו וכל ב״ב. ציערנו למשרתינו. ציערנו לרענו. ציערנו בעלי חיים. צללנו במים אדירים לבקש תאות יצ״הר. צערנו בפני מי שגדול ממנו:
19
כ׳קשינו עורף. קלקלנו דרכינו. קלקלנו צינורות השפע והקדושה והברכה היורדים מן השמים והפכנו אותם לבורות נשברים אשר לא יכילו המים וגרמנו גלות השכינה וחרבן ב״המ שפחה כי ירשה גבירתה ועבד כי מלך שכבנו בבשתנו וכיסתנו כלימתנו כי עונותינו הטו אלה ופשעינו האריך קצינו וחטאתינו מנעו הטוב ממנו אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם זה כמה ארך ימים ושנים רבים ורעים. קפצנו ידינו מליתן צדקה. קבלנו ל״הר. קללנו חבירנו ונשותינו. קללנו עצמנו ובנינו. קרינו בספרים חיצונים. קנאינו מעושר וכבוד וחכמת אחרים ובקשנו לדבר בגנותם:
20
כ״ארשענו רעים לשמים ולבריות היינו. רבנו עם אדם חנם. רדפנו אחר השררה והכבוד. רמינו את רעינו. רצנו למחלוקת ועבירה:
21
כ״בשחתנו שכחנו תורתך. שכחנו אלהותיך. שקרנו בברית קדשך. שחתנו זרע קודש ובראנו משחיתים לחבל גם בכנפינו נמצאו דם נפשות אביונים ודמעת העשוקים. שברנו כלים בחמתנו. שתינו סתם יינם. שחתנו פאות הראש והזקן. שקרנו בכל מיני שקר ותחבולות ומרמות. שמחנו במפלת אויבינו:
22
כ״גתעינו תעבנו כל איש תוכחת. תקענו כפינו ולא קיימנו. תבלין עשינו לשמותינו. תוהים היינו על הראשונות ואתה צדיק וכו׳:
23