קסת הסופר כ״גKeset HaSofer 23
א׳דיני הרצועות ובו ה' סעיפים:
עור הרצועות צריך ג"כ שיהי' מעור בהמה וחיה ועוף הטהורים. וטוב שיהיו מעור העגל (הר"א מזונשהיים כטעם השער שבסי' הקודם) וצריכין שיהיו מעובדין לשמה. ואם נתעבדו שלא לשמה פסולין. ולא מהני מה שמשחירין אותן לשמה. וכשרות בין מעור בין מקלף:
עור הרצועות צריך ג"כ שיהי' מעור בהמה וחיה ועוף הטהורים. וטוב שיהיו מעור העגל (הר"א מזונשהיים כטעם השער שבסי' הקודם) וצריכין שיהיו מעובדין לשמה. ואם נתעבדו שלא לשמה פסולין. ולא מהני מה שמשחירין אותן לשמה. וכשרות בין מעור בין מקלף:
1
ב׳הלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות שחורות מבחוץ. וצריכין לדקדק בזה מאוד שיהיו תמיד שחורות בתכלית השחרות. ואם הוכהו משחרותן יחזיר וישחירן כראוי. ונ"ל דיש לדקדק להשחיר גם החודים דהיינו מקום החתך. אם נמשחו הרצועות בשמן דג טמא שנקרא פישטראהן אין בזה קפידא משום דהך משיחה אינה גורמת עיקר השיחור. ועיקר צבע השיחור נעשה מדבר הטהור. והמשיחה היא רק להצליל הצבע לחזותא ולרכך את העור ליפותו ואין קפידא בזה אם הוא מדבר טמא (נוב"ת סי' ג' ד') ומ"מ נראה דלכתחל' יש לדקדק ליקח שומן כשר (כמש"ל בסי' י"ז ס"ד לענין המטליתים שאחורי התפר. וע"ל סי' ג' ס"ג):
2
ג׳צריך שישחירן ישראל גדול בן דעת לשמה. ואם השחירן שלא לשמן או שהשחירן עכו"ם פסולין אפי' בדיעבד. ואפי' אם חזר ישראל והשחירן לשמן לא מהני (דג"מ) ואם אין לו רצועות אחרות ישחיר הצד השני לשמה (פמ"ג) אבל לכתחלה צריכין להיות ונויהן לבר. דהיינו שחור וחלק למצוה מן המובחר (ואם השחירן אשה או קטן וגדול עומד ע"ג ע' חקירה י"ח):
3
ד׳שיעור רוחב הרצועות בין של ראש בין של יד לא פחות מאורך שעורה (כ"כ הפוסקים ובספר מלא"ש הביא שכן הוא בתנחומא ס"פ בא) ושיעור ארכן. בשל ראש י"א שלצד ימין עד הטבור ושל שמאל עד החזה. וי"א דשניהן עד הטבור או למעלה ממנו מעט. וי"א של ימין עד המילה ושל שמאל עד הטבור (טור ולבוש) ושל יד לכתחלה כדי שיהדקה על הזרוע ויעשה בה ז' כריכות וימתחה עד האצבע האמצעי ויכרוך ממנה על האצבע שלש כריכות ויקשור. ובדיעבד אפי' אין בה כדי לעשות את ז' הכריכות אלא להדקה על הזרוע ולמתחה עד האצבע ולעשות שם ג' כריכו' ויקשור ג"כ סגי. ואם עשאן ארוכות יותר בין של ראש בין של יד שפיר דמי:
4
ה׳קשר של תפילין הלכה למשה מסיני. דהיינו בשל ראש יהי' הקשר כמין דל"ת. ויש שעושין אותו מרובע ואינו נכון אלא יעשוהו כמין דל"ת ממש. ואי אפשר ללמדו בכתב אלא בראיית העין. ובשל יד עושין כמין יו"ד להשלים אותיות שדי עם השי"ן שבשל ראש. ולא יעשה הקשרים עד לאחר שעשה את השי"ן בבית של ראש ואח"כ יעשה את הדל"ת ואח"כ את היו"ד כסדר אותיות השם. ויש לעשות את הקשרים לשמה ולא ע"י אשה ולא ע"י קטן (פרמ"ג ועיין חקירה י"ח):
5