קסת הסופר כ״בKeset HaSofer 22
א׳הנחת הפרשיות לתוך הבתים ותפירת הבתים. ובו ז' סעיפים:
אעפ"י שכבר קרא כל פרשה ופרשה כמה פעמים (כמ"ש בסי' ט' סעי' י') בכל זאת כשהוא בא להניחם לתוך הבתים צריך לחזור ולקרותם בדקדוק גדול ובעיון היטב אם אין בהן איזה פסול. וגם לדקדק היטב להניח הפרשיות של ראש כסדרן. דהיינו קדש בבית החיצון שהוא לצד שמאל של המניח ואחרי' והיה כי יבאך בבית שני שמע בשלישי והיה אם שמע ברביעי שהוא בית החיצון לצד ימין של המניח. שבאופן זה האדם העומד כנגד האיש שהתפילין עליו אם היה קורא את הפרשיות היה קורא אותן כסדר שהן כתובין בתורה קדש והכ"י שמע והא"ש. ואם שינה פסול (ודיני תפילין דר"ת יבוארו אי"ה בסי' כ"ו) ובאיטר אזלי' ג"כ רק בתר ימין ושמאל דעלמא:
אעפ"י שכבר קרא כל פרשה ופרשה כמה פעמים (כמ"ש בסי' ט' סעי' י') בכל זאת כשהוא בא להניחם לתוך הבתים צריך לחזור ולקרותם בדקדוק גדול ובעיון היטב אם אין בהן איזה פסול. וגם לדקדק היטב להניח הפרשיות של ראש כסדרן. דהיינו קדש בבית החיצון שהוא לצד שמאל של המניח ואחרי' והיה כי יבאך בבית שני שמע בשלישי והיה אם שמע ברביעי שהוא בית החיצון לצד ימין של המניח. שבאופן זה האדם העומד כנגד האיש שהתפילין עליו אם היה קורא את הפרשיות היה קורא אותן כסדר שהן כתובין בתורה קדש והכ"י שמע והא"ש. ואם שינה פסול (ודיני תפילין דר"ת יבוארו אי"ה בסי' כ"ו) ובאיטר אזלי' ג"כ רק בתר ימין ושמאל דעלמא:
1
ב׳יגלול כל פרשה מסופה לתחלתה וכורכה בקלף קטן. להרמב"ם גם כריכה זו (במטלית או בקלף) הלכה למשה מסיני היא ולשאר פוסקים אינה הלמ"מ ולכן אם לא כרכן כשר בדיעבד אם אין לו תפילין אחרים (ב"ח לדעת הטור) ולכולא עלמא הלכה למשה מסיני היא שיכרוך עליו שער מבהמה או חיה הטהורים. ונוהגין לכרוך שער על הפרשה ואהב כורכין עלי' קלף כשר וחוזרין וכורכין עלי' שער. ונהגו שיהא שער זה של זנב עגל כדי לכפר על עון עגל (שימושא רבה) ואם לא מצא של עגל כורך בשל פרה או של שור. ורוחץ תחלה היטב את השער שיהא נקי. קצת שער זה צריך שיראה חוץ לבתים. וטוב שיצא אצל פ' והיה אם שמע בצד הפונה לפרשת קדש. ויהא פחות מכשעורה:
2
ג׳יתן כל פרשה בבית שלה שתהא עומדת זקופה בביתה. ויהיה הגליון העליון דהיינו השורה העליונה למעלה לצד גג הבית והגליון התחתון לצד פה הבתים. והתחלת הפרשה לצד ימין הקורא (דהיינו אדם העומד כנגד האיש שהתפילין עליו) שאם בא לפתחן ולקראן יהיו לפניו כהלכתן:
3
ד׳הלכה למשה מסיני שיהיו התפילין נתפרין בגידי בהמה וחיה הטהורים כמו שנתפרין יריעות הס"ת. וכמו שנתבאר בסי' י"ז סעי' א' כ' ע"ש:
4
ה׳כבר כתבנו (בסי' כ"א ס"ה) שהלכה למשה מסיני היא שיהיו התפירות מרובעות בריבוע מצומצם. וצריכין להשגיח על זה במאוד מאוד. אם התיתורא היא מעור אחר לא מעור הבית צריכין ליזהר בתפירות שיתפור גם את הקצוות מעור הבית עם התיתורא לא את התיתורא לבדה. ויש מניחין עוד חתיכת עור מרובעת כמדת התיתורא ממש בין הכפלים כדי שתהא התיתורא יותר עבה וחזקה וגם העור הזה תופרין עם התיתורא וקצוות הבית (לבוש):
5
ו׳יתפור בכל צד שלש תפירות שיהיו כולן שנים עשר (כנגד שבטי ישראל) ואם פיחת ועשה עשר תפירות כשר וכן אם הוסיף ועשה י"ד תפירות ג"כ כשר. ולפי שיש אומרים שבכל תפילה של ראש (אעפ"י שנכתבו הפרשיות בד' קלפים) צריכין ליתן חוט או משיחה בין בית לבית. לכן נוהגין שבשל ראש מעבירין חוט התפירה בין כל בית ובית:
6
ז׳יש מי שאומר שי"ב תפירות אלו יהיו כולן בחוט אחד. ואם נפסק י"א היכול לקשרו (ט"ז) וי"א דכשנפסק החוט לא מהני קשירה כי אז נראה שהחוט הוא קלוש אבל כשהחוט הוא קצר יכולין לקשור בו חוט אחר לגמור את התפירות (ב"ח) ואם אין לו גידין אחרים יש לסמוך על הסברא הראשונה לקשור חוט שנפסק (פרמ"ג):
7