כתר שם טוב א׳:ר״הKeter Shem Tov 1:205
א׳במיעוט תענוג (אבות ו, ו). פי' מחמת גודל התלהבות לתורה ולעבודת הש"י למען שמו באהבה לא יחשוב אל התענוג של העה"ז. כמו אם האדם שמח במו"מ שהרויח אינו מרגיש כלל בתענוג קטן של אכילה. וזהו במיעוט תענוג. ואינו אומר במעט תענוג רק במיעוט. כי למעט אצ"ל כי אפילו ההכרח ממעט דהיינו שירבה תענוג וחישוק דביקות אלהי בלבו ע"י התורה עד שיכבה כשרגא בטיהרא ואם יהיה מעט תענוג אזי יהיה בזה כמו שארז"ל הנאה לאדם בע"כ. והעיקר שיהיה לא אפשר ולא מכוין. ואפי' אפשר שרי רק העיקר לא מכוין כידוע הדין. וזה הכל בענין המותר לאכול ולשתות ומוכרח בו:
1