כתר שם טוב ב׳:ל׳Keter Shem Tov 2:30
א׳כה אמר ה' התבוננו פי' מהפרש השנים הקודמות וקראו למקוננות ותבואנה ואל החכמות שלחו ותבואנה ותמהרנה ותשאנה עלינו נהי ותורדנה ענינו דמעה ועפעפינו יזלו מים כי קול נהי נשמע מציון משכינתא קדישא דאתקריאת ציון אך שודדנו בושנו מאד כי עזבנו ארץ פי' עזבנו ארץ הקדושה ארץ חפץ ארץ אשר ה' אלהינו דורש אותה תמיד כי השליכו משכנותינו את ירושלים ובהמ"ק ואין אנחנו נגד שער השמים שיעלו תפלותינו והמלאכים מלאכי רחמים מליצי יושר היוצאים מן השופר ומן התקיעה ומן השברים ומן התרועה ומן התקיעה ומן תקיעה שברים תרועה תקיעה ומן תקיעה שברים תקיעה תרועה תקיעה אפשר שישארו ולא יוכלו לעלות ומי יעלה אותם כמ"ש כי עוף השמים פי' ע"י מה יעופף תפלתו השמים ע"י יוליך את הקול פי' האדם צריך להוליך את הקול וע"י מה יוליך הקול ע"י ובעלי הכנפיים פירש עכ"א הכנפים בה' הידיעה שהוא יראה ואהבה דחילו ורחימו שנק' כנפיים וגדפין וז"ש ובעל הכנפיים הידועים יהיה כשיגיד דבר יהיה בד"ו אליהו הנביא המלאך האופן שיוצא ג"כ מן השופר קשר"ק גי' אליהו הנביא ז"ל אימתי תבוא לבשרינו אימתי יבוא משיחנו אימתי יבנה בהמ"ק ומזבח אימתי נשב על שלחן אבינו אוי לבנים שגלו מעל שלחן אביהם. או התבוננו כי יש מסטינים הסובבים הכסא ובנפש יקיפו עלינו לבלעונו חיים כמ"ש ויהיה היום הוא יום ר"ה ויבוא בני אלהים הם בעלי הדין להתייצב על ה' ויבוא גם השטן גם לרבות לילית לפרוש השמלה והנה אז במצרים נאמר וירא ישראל והנה מצרים נוסע אחריהם ויצעקו בני ישראל אל ה' ועתה השטן השונא הגדול נוסע אחרינו עם חיילותיו לבלעונו חיים למה תשתקו נתנפל לפני כסא הכבוד ונשאל מה יהא בסופינו כי ע"כ יש חרדה ובכיה ערב יוה"כ לעת ערב שאז שעה אחרונה של עשרת ימי תשובה וביוה"כ לית ליה רשותא לאסטוני ע"כ בא השטן בכל כוחו לקטרג על כל אדם ומזלם חזי ע"כ בוכים אנשים ונשים וטף וראוי לעשות כן בכל שעה מעשרת ימי תשובה דארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט בעה"ז מכל חיי עה"ב כ"ש וק"ו כל שעה ושעה מעשי"ת והנה היום בר"ה התחלת עשי"ת הנה יהיה עתה אותה השעה הטובה ושעת מזל לעשות נחת רוח ליוצרינו ולבכות בכיה של שמחה על שזכינו לעמוד לפני כסא כבודו לפני המלך היושב על כסא רם ונשא ויכון בחסד כסאו וישב עליו באמת ולשמח להקב"ה שמחה גדולה ועי"ז יומתקו מעלינו כל הדינים ועי"ז נעורר אבינו מלכינו תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון לפניך תמכנו יתדותינו בשופר כמרז"ל למה אומרים בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות שתמליכוני עליכם זכרונות שיעלה זכרונכם לפני לטובה ובמה בשופר אין אנחנו יודעים הכוונת כ"א סתם לכוין לקיים מצותיך שדי עשינו את שלנו תקיף עשה את שלך אל תשב עמנו בדין ע"כ נקראים תרועה לשון מיקש אתרעא לפתוח לנו שערי תשובה או יאמר התבוננו מקושי פרנסות של שנים אלו משנים קדמונים ע"כ ותשנה עלינו דייקא נהי כו' אע"ג דאמר בזהר צווחין הב פרנסה זה היה בשנים ההם שפרנסה היה בשופי משא"כ עתה שע"י מניעות פרנסה א"א לעבדו ית' להחזיר בנינו לתלמוד תורה ע"כ תנוקות של בית רבן התפללו עבור אביכם ואמותיכם שיזכו לגדלכם לתורה לחופה ולמעש"ט:
1