כתר שם טוב ב׳:כ״טKeter Shem Tov 2:29
א׳וז"ש דמשרע"ה שאל הראיני שכרו והרי שכרו של צדיק גדול כר"ע ודאי נא' עליו עין לא ראתה כו' ולא יתכן להשיב למרע"ה א"א לך לראות שכרו אשר ע"כ הראהו סורקין בשרו כדי שיבין משרע"ה האמת שע"כ הוצרך לעונשים האלה כדי שיזכה תיכף לג"ע העליון שנק' עולם המחשבה. ולכאורה לא הבין משרע"ה עכ"א זו תורה וזו שכרה א"ל שתוק כי לא הבנת האמת כי ר"ע זה כך עלה במחשבה רצוני להעלותו לעולם עליון ולג"ע עליון הנק' עולם המחשבה ע"כ צריך לכל זה. וז"ש כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה שהוא שכר עה"ב ע"כ לא פירש מה הם הדברים הרבה ולא עוד אלא שכל העלם כולו כדאי הוא לו כדפ"י מהרמ"א ז"ל ביעקב ששמש בבית עבר י"ד שנה ולא שכב ועסק בתורה לשמה והראו לו שכל העולם כולו כדאי הוא ויפגע במקום פי' מהו החשוב מכל עולם השפל הר המוריה ולא רצו להטריחו ללכת הוא להר המוריה אלא נעקר הר המוריה ובא לקראתו להראות שכל העולם השפל כדאי הוא לו והחשוב מכל עולם הגלגלים הוא השמש כי בא השמש שקעה לו חמה פתאום שלא בעונתה כדי שילין שם להראות שכל עולם הגלגלים כדאי הוא לו והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו להראות שכל עולם המלאכים כדאי הוא לו. ולז"א כל העולם כולו שכולל כל העולמות:
1
ב׳אלא והנה ה' נצב עליו לשמרו כדפי' בזהר ע"פ הן בקדושיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה כברא דאבא ואמא רחמין לי' ומסגיאות חביבותא דילי' לא המנין לי' במשרין דלהון אלא אנהו גופייהו נטרין לי' פי' ע"ד משל הנ"ל דקשיא דהל"ל הן בקדושיו לא יאמן בלא י' דיאמין הוא פועל יוצא ע"ק דהל"ל ובמלאכים ישים תהלה ע"כ פי' דה"ק הן בקדושיו פי' בצדיקים לא יאמין לא יתן הקב"ה נאמנות לשום מלאך לשמרו ולא מבעיא מלאכים אחרים אלא אפי' ובמלאכתו של הצדיק שנבראו ע"י מצותיו שיש להם שפע ממנו ע"י אפ"ה ישים בהם תהלה ולא יאמינם בשמירת הצדיק אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו שמרו כנזכר ביעקב והנה ה' נצב עליו לשמרו:
2
ג׳וע"פ הנ"ל משני דיעות שיש במשניות י"ל ע"פ כל הנחלים הולכים אל הים פי' ת"ח נק' נחל שהוא כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק וה"פ ע"ד רמז פי' חכם זה האומר מותר או כשר מביא ראי' מן התורה כענין כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירים כו' חוץ מן החטאת שנ' חטאת הוא רא"א אף האשם שנ' כחטאת כאשם ע"ש והאומר פסול מביא ג"כ ראי' מן התורה וזה מורה והים איננו מלא פי' אינו ח"ו במילואו וטובו כי אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת שכל א' מביא לעצמו ראי' מן התורה ומעמיד דבריו וכי ח"ו כל הדברים יגיעים פי' כמו שנ' בדברים בטילים הוגעתם ה' בדבריכם וכי ח"ו וגם דברי תורה כן יאמר שלמה ח"ו לא יוכל איש לדבר דבר כזה אלא כי לא תשבע עין לראות את האורות עליונים שיש בעולם עליון ע"י ב' הדיעות הו' ולא תמצא אזן משמוע השירה שע"י שני הדיעות כי בתורה ב' הדיעות יש להם שורש עליון במדות חג"ת וע"י הויכוח וההכרעה מתברר האמת מה שהיה הוא שיהי הר"ת משה שהוא מחלקת שמאי הלל שניהם נתקבלו מסיני ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש:
3
ד׳הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים למי נפנה לימין ואין עוזר כו' האם נמכור את עצמינו לעבדים לאו"ה ואלו לעבדים נמכרנו החרשתי אעפ"כ הנמכר לעקר שפחת גר או דודו או בן דודו יגאלנו וקרובי אם אפסו הן אתה נותרת קרוב ה' לכל קוראיו גואלי אם פסו הן אתה נשארת כ"ש שכתבת בתורתך בסוף הצ"ח קללות והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות ואין קונה ואעפ"כ עבדים אנחנו כמ"ש בעלונו אדונים זולתך והרי כתוב בתורתך לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו עמך ישב בקרבך בטוב לו לא תוננו והרי אנחנו נסים היום אליך מעם אדוניו עמך ישב בקרבך בטוב לו לא תוננו והרי אנחנו נסים היום אליך כמ"ש ה' עוזי' ומנוסי אליך אנוס לעזרה מפני כסא כבודך לא תסגירנו לאדון הצר השר הסורר הנה אנחנו עומדים לפניך ולפני כסא כבודך נאמר כמ"ש קנה אותנו ואת אדמתינו בלחם ונהיה עבדים לך אנה שולחן אבינו אוי לבנים שגלו מעל שולחן אביהם אעפ"כ ודאי ה' הצדיק מה נתאונן כו'.
4
ה׳נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה. מעי מעי אוחילה פי' על בניי יוצאי מעי קירות לבי הומה לי לבי לא אחריש כי קול שפר שמעה נפשי דכמו שבעה"ז תוקעין בשפר כן בעולם עליון בשופר גדול יתקע וקול זה השופר שמעה נפשי לפנים היו נביאים השכם ושלוח ועתה לא נשאר כ"א קול שופר שמעה נפשי תרועת מלחמה שבר על שבר נקרא לא די לנו בשבר חורבן בהמ"ק כמ"ש מה אעידך כו' כי גדול כים שברך אלא הגזירות רעות ועניות כי שודדה כל הארץ פתאום שודדו אהלי כי רגע יריעות אין אדם בטוח בחייו ועושרו כמו לפנים בארץ הקדושה שהיה איש תחת גפנו ובפרט הולכי נהרות וימים עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר ולא שופר גדול שלעתיד לבוא או עד מתי אומר בקדושה מתי תמלוך בציון כו':
5
ו׳אראה נס אימתי אראה כנשוא נס הרים תראו כו' אימתי אשמעה קול שופר שלע"ל וגם קול של חצוצרות כמ"ש וביום שמחתכם כו' ותקעתם בחצוצרות כו' ושופר כמ"ש בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' מתי יבוא משיח מתי יבנה בהמ"ק מתי נשמע תורה חדשה מפי הקב"ה מחיצה לפנים ממה"ש מתי נשמע שופר של משיח מתי יבואו האובדים בארץ אשור כו':
6
ז׳או עד מתי אראה נס הוא שפורשין בספינה לרוח לפרוש לעמקי ים וכן אנחנו גלי ים עברו עלינו כו': מתי יקוים כל יושבי תבל כנשוא נס הרים תראו הם או"ה שנק' הרי נשף כמ"ש תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשיך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף ויפרוש הנס לטורדם במעמקי ים כמ"ש ואת רודפיהם השלכת במצולות כמו אבן במים עזים וכתקוע שופר תשמעו שעי"ז יבואו האובדים בארץ אשור ראיתי את הארץ והנה תוהו ובוהו ואל השמים ואין אורם ראיתי ההרים והנה רועשים וכל הגבעות התקלקלו ראיתי והנה אין האדם פי' לא יחרד כמו מלאכים יחפזון כשתוקעין בשופר גם בעולם העליון.
7
ח׳שלח לו רבן גמליאל גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביוה"כ שחל להיות בחשבונך. מלה"ד לב"ח שהתרו בו שלשים יום שיזמין מעות ועשו הכרזה ל' יום על קרקעותיו כדי שיתיירא ויזמין מעות לפרוע לב"ח והלך והביא מוניטא דשקרא ורצה אח"כ ללות עוד ונתנו לו ג"כ מוניטא דשקרא כן אנחנו מכריזין בשופר ל' יום להביא הכסף לשלם בר"ה וביוה"כ וזהו הרמז שלח לו רבן רב של כל העולמות גמליאל הגומל חסד חסדים טובים גוזרני כו'. שתבוא במקלך להציל עצמך מיד השטן והמסטינים החוחים והקוצים לקדם ברועים ובמקלות ומעותיך שהם מעש"ט ובזמן שבא כמ"ש וצרת הכסף בידך וקמת ועלית אל המקום כסף שיש עליו צורה של מעשה אז באמת חזרו ולקחו שפע גדול ועושר רב כמ"ש ונתת הכסף בבקר ובצאן ביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך אבל כאשר אומרים לא נכחד מאדוני כי תם הכסף אל אדוני פי' ע"ד רמז אין כוסף למצותיו לא נשאר לפני אדוני בלתי אם גוייתינו ואדמתינו ועכשיו גלינו מארצינו ונתרחקנו מעל אדמתינו ולא נשאר לנו בלתי גוייתינו בפשוט צווארינו כיצחק ע"ג מזבח ונאמר קנה אותנו ואת אדמתינו בלחם וכאשר רואים שאין להם כסף לוקחים מוניטא דשקרא שהם הכ"ב אותיות התורה שהם מטבע של מלך ופגמו בכולן ואמרים הוידוי בדרך א"ב אשמנו בגדנו כו' זהו הפרעון מוניטא דשקרא וכשרוצים לחזור וללות נותנים להם ג"כ מוניטא דשקרא שהם א"ב של אשמנו מכל עם בושנו גלה כו' יופי אדמתינו כו' צרות רבות כו' תעינו.
8
ט׳כי תבוא ואמרת אשימה עלי מלך שום תשים עליך מלך מקרב אחיך תשים עליך מלך ואנחנו רוצם שאתה תהיה מלכינו ודוד עבדך כמו שהיום בר"ה כל באי עולם עוברים לפניך כבני מרון כחיילות של בית דוד לא תוכל לתת עליך איש נכרי אין אנחנו רוצים במלכות הרשעה וחיילותיהם והיה כשבתו על כסא ממלכתו כי ע' כסאות יש להקב"ה מעין כסא מלכיות שבעולם ע"י שישראל הם בארצם והם כסאו ע"כ ותנשא מלכותך ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת. כי תהיין לאיש שתי שנים כו' והיה הבן הבכור רמז בני בכורי ישראל יכיר לתת לו פי שנים כהונה ומלכות אבל באמת איזה ספר כריתות אמנם הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעכם שולחה אמכם ואנחנו הבכור בני אהובה. אלו ב' ימים דר"ה הם מפני כי דיני ממונות גומרין בו ביום בין לזכות בין לחובה דיני נפשות גומרין בו ביום לזכות וביום שלאחריו לחוב ויותר מזה עושה לנו אב הרחמן שתלויין עד יוה"כ ועתה בר"ה יש לנו דיני ממונות ודיני נפשות מי יעני מי יעשר מי יחיה מי ימות כו' ואנחנו עומדין לפני כסא דין ומשפט היש לנו טענות היש לנו זכיות צדקה וגמילות חסדים וכמו שבודקין עדים בשבע חקירות כן נבדוק עצמינו באיזה שבוע באיזה שנה באיזה חדש בכמה בחדש באיזה יום באיזה מקום עברנו עבירות כי מודה ועוזב ירוחם אם נמצאו דברי העדים מכוונים פותחין בזכות כן אב הרחמן אע"פ שנמצאו דברי המסטינים מכוונים אעפ"כ פתח לנו לזכות האם ח"ו מופלא שבב"ד יפתח לחובה כמו בחרבן בהמ"ק שנ' היה אדם כאויב נצב ימינו אלו המיימינים היו כצר ואין חולקין על מופלא שבב"ד זה אי אפשר אבל בקשנו שלא תשמע דברי המסטינים העדים זוממין הסובבים הכסא שהרי אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות כמו מליצת הסם ביוה"כ וכ"ש חובה משתקין אותו שנ' ועד לא יענה בנפש יגער ה' בשטן. היו מאימין על העדים שלא כדיני ממונות דיני נפשות דמו ודם זרעיותיו לפיכך נברא אדם יחידי ללמד שעל המאבד נפש אחת מישראל כאלו אבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא ע"כ נבקשה רחמים אחד בעד חבירו והדין הוא אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו מעבירין את דינו למחר וכן לנו בדיננו בר"ה. ואף אם לנגמר הדין ח"ו שנינו במשנה אחד עומד על פתח ב"ד והסודרין בידו כו'. אמר אחד יש לי ללמד עליו זכות הלה מניף בסודרין והסוס רץ ומעמידו ואפי' אומר יש לי ללמד על עצמי זכות כו':
9
י׳נחפש זכות על חברינו ועל עצמינו ונבקשה שיצאו מליצי יושר ויניפו בסודרין הוא הטלית של ציצית ואפי' אין לנו זכות כ"א ק"ש שחרית וערבית ומצות ציצית והסודרין וטלית של מצוה כ"ש שישראל יש להם זכות גדול מאוד ישראל עמך אשר בך מאמין וקבלת עול מלכות שמים אין לנו אלוה אחר מבלעדיך אם שכחנו שם אלהינו ונפרוש כפינו כו' הלא אלהים יחקר זאת. בסוף הסליחות והתחינות אומרים מי שענה לכל הצדיקים והחסידים והתמימים והישרים הוא יענינו רחמנא דעני לעני יענינו כו'. פירוש אנחנו אין אנו לא צדיקים ולא חסידים ולא ישרים אלא רחמנא דעני לעניי ענינא לתבירי לבא ענינא:
10