כתר שם טוב ב׳:ל״גKeter Shem Tov 2:33
א׳וז"ש משרע"ה האנכי הריתי את העם הזה אבל באמת הם בניך נלמוד ממשרע"ה מבשר שלנו גואל צדק כי מי לנו גדול במעש"ט ממנו ואעפ"כ כשבא עליו מוטות יד התחנן כשנכספה נפשו לעבור את הירדן לבוא לארץ ישראל לטובת ישראל ופשט את ידיו כעני בפתח לפני כסא הכבוד ואמר רבש"ע אין בי שום זכות תן לי צדקה ומתנת חנם כמ"ש מוטת ידינו כי ימוך אחיך ומטה ידו והחזקת בו קחה בידינו כי מטה ונאמר מה אנו מה חסדינו מה צדקותינו נפשוט ידינו לפני כסא הכבוד ונאמר אין לנו אפי' מנחת עני אין בנו לא תורה ולא צדקה ולא ג"ח כ"א בידים ריקניות מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד. א"מ ידענו כי אין בנו מעשים צדקה עשה עמנו למען שמך:
1
ב׳ע"כ פותחין עם תינוק ס' ויקרא כי כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה נמצא ועתה ישראל כולם ממלכת כהנים כהני היכא אינון:
2
ג׳ ולאשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך שיקויים כי חלה גם ילדה ציון את בניה בעצב תלדי בנים כמ"ש ויסעו מבית אל פי' מבית אל דייקא מבית המקדש שנחרב ויהי עוד כברת ארץ לבוא אפרתה פרש"י לשון כביר ריבוי מהלך רב ותלד רחל השכינה שנק' בד"מ רחל רצונה לילד ותקש בלדתה שיקויים כי חלה גם ילדה ציון את בניה כי בגלות בבל היו ע' שנה נגד ע' קולות שבמזמור יענך ה' ביום צרה ואח"כ והמליטה זכר ועתה כה אמר ה' קול ברמה נשמע כמה מאות קולות נהי בכי תמרורים רחל מבכה לא קאמר בוכה אלא מבכה כל העליונים על בניה ה' ממרום ישאג שאוג מתתא לעילא ומעילא לתתא:
3
ד׳שאו נס ציונה לשלוח שם השפלות העיזו אל תעמודו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול עלה אריה נסתלק מיכאל שנק' ארי ממליצתו על ישראל מסובכו באיל בסבך בקרניו כמ"ש ובעת ההיא יעמוד מיכאל העומד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיית מהיות גוי עד עת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר וקשה לרש"י משום דיעמוד מיכאל יהיה עת צרה בתמיה ע"כ פרש"י ישתתק כאילם שיראה הקב"ה דן בעצמו ויאמר האיך אאבד אומה גדולה כזו בשביל ישראל והיתה עת צרה בפמליא של מעלה וקטגוריא בת"ח בזוזי ובזוזי דבזוזי למה ישתוק הלא נאמ' את ה' האמרת היום וה"ה האמירך שלא יחליפם באומה אחרת כמו בימי יחזקאל כשרצו הזקנים להחליפו באלוה אחר השיב הקב"ה ביד חזקה אמלך עליכם כן למה ירצה להחליפנו באומה אחרת יסתכל ויראה ההפרש שבין ישראל הקדושים בכל מיני קדושות לבין או"ה ואם הפטרן והסניגור משתתק המנהג שהרשות ביד בעל דין ללחוש לו זכיותיו איזה הם הזכיות אשר נלחוש לו תפלות ברורות תלמוד תורות ברורות תשובות ברורות צדקות זכות וברורות אין לנו זכות כ"א מן הקול קול יעקב קול התורה מתינוקות של בית רבן הבל שאין בו חטא תשב"ר בכו בכיה גדולה והתפללו בעד אביכם ואמותיכם המגדלכם לתורה ולמעש"ט. ואע"פ שאיני כדאי להתפלל על עצמי כ"ש על אחרים כי איני אומר שאני הטוב ח"ו ואפי' הטוב אין מי יקרא בצדק איש טוב נמשל כחדק כשמשפשפים במעשיו בקשו רחמים בעד הטובים שבכם וזקינים בעלי השיבות ות"ח שלא יהיו נתפסים בעון הדור ונגידים אשר מהם מתפרנסים רבים שלא יענו ולא יעדרו ח"ו. אב מוליך בניו בימים האלה לבה"כ אפשר שמוליכו כמו א"א את יצחק בנו לעקידה שיהיה נתפס בעונו ע"כ עשו תשובה גדולה והתפללו בעד בניכם בקשו לש"ץ שיחוס עליכם כי הבל פיכם אין בו חטא כ"ש דמעותיכם אע"פ שיש במלחמה גבור אעפ"כ צריכים העם לעזור לו מכל הצדדים כן עשו עזר להש"ץ מכל הצדדים ממזרח וממערב מצפון ומים תקעו בחדש שופר בכסא אז מתכסית הלבנה ושכינתא קדישא הרמוזה נגדה כי חק לישראל הוא כשאז מקבל חק מזונות בשביל ישראל הוא משפט ויסורין לאלהי יעקב כי עתה בגלות תחל' מקבלים שרי או"ה ואח"כ ישראל. כל מי שלא נבנה בהמ"ק בימיו כאלו נחרב בימיו א"כ בשנה שנחרב בהמ"ק איך היו במרירות בר"ה ויוה"כ וכן אנחנו שלא נבנה בהמ"ק בימינו:
4
ה׳ ע"כ יש בכיה והתעוררות גדול לכל אדם בעי"כ לעת ערב כי אז בה השטן לקטרג על כל אחד בכח גדול מפני שהוא שעה אחרונה של עשי"ת דביוה"כ לית לי' רשותא לאיסטוני ע"כ נתודה ונפייס התורה שמרדנו בה כי מודה ועוזב ירוחם כי ע"כ פתח הקב"ה התורה בבית ולא באלף שהוא לשון ארור וב' הוא לשון ברכה נתודה כמה ברכות לא ברכנו בכוונה וגזלנו אבינו שבשמים כי הנהנה מעה"ז בלא ברכה מועל וגוזל ע"כ פתח התורה בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ בראשית הוא לשון ברכה שעקרו מלך העולם שמים וארץ הוא עולם אם יש לך ח"ו גז"ד שיש עמו שבועה אנחנו מתירין לך כמרז"ל שהתיר לו נדרו.
5
ו׳במשנה חציו קשר בסלע וחציו בין קרניו שלא יכוף השעיר ראשו ולא ידע אם הלבין הלשון ויהיו כל ישראל עצבין הנה עתה שיש ספק אם הלבין הנה אנחנו בחשך ועצבות מי יודע למי חתך הדין ראשו או בניו או פרנסתו מעכבי פתקין עד אחתימו יבקשו רחמים כמה חרב חדה מונחת על צואריהם ואעפ"כ לא ימנעו עצמן מן הרחמים. כתיב כי ימוך אחיך ומטה ידו והחזקת בו קחה בידינו כי מטה אף אם היינו חוטאים הלא מצאנו כי אתה דן את האדם באשר הוא שם ועתה אני שב ומתודה אם און פעלתי לא אוסיף:
6