כתר שם טוב ב׳:ל״דKeter Shem Tov 2:34
א׳רבש"ע אתה אמרת ליונה אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו שבין לילה היה ובין לילה אבד ואני לא אחוס על ננוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתיים עשרה רבוא אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה למה לא תחוס ותרחם עלינו שיש בנו דעת כאדם. נאמר באברהם אבינו והאמין בה' ויחשבה לו צדקה ועתה חלפו כמה זמני הגאולה ואנחנו מאמינים:
1
ב׳ כתיב כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא ובמכרוהו ב"ד בגניבתו הכתוב מדבר ואף אנחנו אם נמכרנו לעבדים כלו כמה שמיטין ולא יצאנו לחירות ואם אדוניו יתן לו אשה כו' ואם אמור יאמר העבד אהבתי את אדוני ואת אשתי. והנה כן הס"ם נתן לנו ונשים משלו בנו לילית הרשעה בחטא הוצאת שז"ל וכמ"ש כי ינצו אנשים וקרבה אשת האחד והחזיקה במבושיו כו' האם אנחנו אומרים אהבתי את אדוני ואת אשתי ח"ו אין אנחנו אוהבים את הצר הצורר הזה ואת השפחה בישא אנחנו אוהבים אותך כמ"ש ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך:
2