כתר שם טוב ב׳:ל״חKeter Shem Tov 2:38
א׳מהבעש"ט זלה"ה כל המענג את השבת ר"ל ש' בת כו' ע"י תענוג שבת שיש במלכו' הנ' בת וקשרה אל ג' אבהן הנ' ש': וז"ש אז תתענג על ה' נותנין לו נחלת יעקב בחיר שבאבות ש' משולש. והענין פי' הידיעה והשארות חפשית הבחירה ע"פ אני ה' לא שניתי דיש לתרץ הקושי' שהקשו כל הראשונים וז"ל למה לא ברא הקב"ה את העולם קודם ה' אלפים שנה דהרי פעולה טובה מהעדר ולמה נשתנה רצונו מלא רוצה אל רוצה בעת שברא לבד לא קודם דהרי אינו ית' בעל שנויים. והתירוץ על זה דהוא ית' אינו דומה לפועל ב"ו שהחכמה שיש לו עתה לא היה לו מקודם אלא חכמתו היא קנינית וגם הוא בעל חסרון מלה"ד דמפני דצריך מקום לדור ע"כ כשקנה חכמה לבנות לו בית תיכף בונה לעצמו בית אבל הוא ית' חכמתו עצמיית לא קניינית וגם אינו בעל חסרון ויש לומר דהרצון לברוא העולם לא נתחדש לו זה הרצון בעת בריאתו העולם אלא כמו שהוא קדמון כן היה רצונו ומקדמת דנא היה ברצונו לבורא העולם בעת שברא אותו לא קודם לכן ואח"כ כשברא העולם נברא בעתו ובזמנו כמו שהיה ברצונו הקדום לברוא אותו בעת הזאת דווקא א"כ לא היה שינוי רצון והראיה דהרי עולם שכולו שבת שיהיה לע"ל וצדיקים יושבים ועטרותיהם כו' ונשגב ה' לבדו ביום ההוא ודאי מעלתו גדולה מן מעלת העולם כשהוא עתה ופעולה טובה כזו גם כן טובה מהעדר ולמה לא הקדימו הקב"ה אלא שיבוא בעתו ובזמנו כמו שדרך השבת לבוא דווקא אחר ששת ימי החול וכן הוא בענין בריאתו של עולם דאע"פ שידע דפעולה טובה מהעדר אעפ"כ רצונו היה מנגד לידיעה כי מקדמת דנא היה רצונו לברוא העולם דווקא בעת הזאת שיהיו ימי המעשה וקודם לכן היה בדרך משל עולם שכולו שבת ונמשך אחר הרצון ולא תקשה הלא פעולה טובה מהעדר כי הקב"ה אינו בעל חסרון שיצטרך הפעולה ההיא לטובתו:
1
ב׳וז"ש את הכל עשה יפה בעתו גם את העולם וז"ס עמק והמשכיל יבין. והנה כן ברא הקב"ה את העולם דלא יקשה אדם איך שייך שכר לצדיק ועונש לרשע הלא ידע אל ויש דיעה בעליון שצפה והביט עד סוף כל הדורות וידע שזה יהיה צדיק א"כ מוכרח הוא להיותו צדיק ולא יתכן לו שכר וגם ידע שזה יהיה רשע ולא יתכן לעונש כיון שלא היה יכול לשנות ידיעתו ית"ש. וי"ל אף שיש לו ית' ידיעה מ"מ הרצון שלו ית' שייטיבו מעשיהם כי ע"כ צוה לנו כל התורה ומצותיה והרצון בעצמו מנגד לידיעה מתחלת המחשבה ויוכל אדם להמשך אחר רצון הש"י וצוויו ולא אחר הידיעה שהרצון יכריח הידיעה כיון שאין חפץ לרצון ה' בידיעה זו ובמעשה זה והידיעה היא שלא לרצון ואם ירצה אדם ייטיב מעשיו כמו שהוא הרצון של הש"י ולא יוריד וישלשל לעצמו הידיעה כי הידיעה של רע היא הרע בעצם שהיא הסט"א שנבראת לנסיון הצדיקים כמ"ש כי מנסה ה' אלהיכם אתכם כי העה"ז הוא עולם הנסיון שהנשמה נשלחת שם להיותה בנסיון בעה"ז דאם יעשה החטא הרי יטה אחר הידיעה ואם לא יעשה הרי יטה אחר הרצון והציווי המנגד לידיעה שע"ז נאמר אשה ריח נחוח לה' נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני והבן היטב:
2