כתר שם טוב ב׳:ל״טKeter Shem Tov 2:39
א׳מהבעש"ט זלה"ה במקום גילה שם תהא רעדה פי' מוהר"י בעש"ט זלה"ה כי בגשמי מקום שיש יראה אין גילה ובמקום גילה אין יראה כ"א בעבודת ה' נמצא במקום יראה יש אהבה וגילה. וזהו גם בענין ערובי חצירות בשבת דפי' האריז"ל עירוב הוא צירוף ע"ב רי"ו שהם חסד וגבורה וידוע דחסד הוא בחינת אהבה וגבורה בחי' יראה ולעבודת הש"י צריך אדם לעירוב בו המדות האלה וכמו שהיה בבריאת העולם כמ"ש בראשית ברא אלהים בתחלה עלה במחשבה לברוא העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים שיתף מדה"ר והקדימו למדה"ד שנ' ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים פי' ע"ד שכ' בע"ח בשם ה' גדליה בשם הרב ז"ל דבתחלה היה בחינת יראה בספירות ע"כ לא רצה העולה לרדת ממדריגתו להשפיע להעלול שלא תתפגם קדושתו וכן לא רצה העלול התחתון לעלות לעליון שלא יתבטל ממציאותו וזהו בחי' עלה במחשבה לברוא במדה"ד היינו במדת יראה ואחר התיקון היה שנבראו במדת אהבה שהעילה תרד ותשפיע והעלול יעלה ויקבל. וז"ש ביום עשות (רמז אהבה ויראה) ה' אלהים ארץ ושמים שתף מדה"ר דהיינו בחי' אהבה והקדימו למדה"ד שהוא בחי' יראה דאעפ"כ צ"ל בחינת יראה שלא יעלה העלול למעלה ממדריגתו וכן שלא לרדת העליון למטה יותר מהראוי והם ע"י שם מ"ב ושם ע"ב שלא יעלה ולא ירד כל אחד חוץ מתחומו כ"א עד תחום הראוי לו. ע"כ קורה דמבוי שהיא למעלה מכ' אמה ימעט וכן מלמטה מעשרה טפחים הקורה או לחיין שאמרו גבהן לא פחות מעשרה טפחים וכן לפי הנ"ל שהעילה תרד והעלול יעלה אמרינין פי תקרה יורד וסותם וגוד אסיק מחיצתא וזהו ענין העירוב דקודם שעירבו ונשתתפו צ"ל בחינת יראה לחוד דהיינו שלא להכניס מהמבוי לחצירות ומהחצירות לבתים דכיון דהחצירות והמבוי הם רשות לכל החברים צריכין אנו לחשבו כרה"ר וחלקו של כל יחיד לעצמו שהוא ביתו הוא בלבד רה"י ע"כ צ"ל בחי' יראה מלהכניס מהמבוי ומחצירות לבתים דה"ל כמערב חול בקדש ושלא להוציא מהבתים לחצירות ולמבוי דה"ל כמוציא קדש לחול דשמא יטעה ויוציא גם לרה"ר גמורה אבל אם ערבו ונשתתפו שרמ"ז הוא כלומר שכולנו מעורבים ואוכל אחד לכולנו וכמו שאנחנו שוים במקום זה שנשאר לכולנו כך כלנו שוין בכל מקום שאחז כל אחד לעצמו והרי כולנו רשות אחד ובמעשה זה לא יבואו לטעות ולדמות שמותר להוציא מר"ה לרה"ר גמורה וגם ברמז עירוב הוא ע"ב רי"ו ובחינת אהבה משותף לבחינת יראה אזי מותר להכניס מהמבוי לחצירות לבתים ומהבתים לחצר ולמבוי אבל בחינת היראה צ"ל שלא להוציא לחוץ מהמבוי לרה"ר גמורה וע"פ ויראו את אלהי ישראל השיגו ותחת רגליו פי' ע"י מה יוכל מרכבה אל אלהי ישראל כמעשה לבנת הספיר אם מזכך חומרו כמעשה לבנת הספיר שיהיה עירוב ושתוף גוף ונפש וגם עושה כמעשה לבנת הספיר שמפוצץ הפטיש כד"א וכפטיש יפוצץ סלע ובמס' שבת דפח' ע"ב פי' התוס' הסלע ספיר מפוצץ הפטיש וכן ברמז יפוצץ היצה"ר אם ברזל הוא מתפוצץ ועי"ז יזכה שיהיה וכעצם השמים לטוהר כמ"ש והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע כו':
1
ב׳צופיה הליכות ביתה. פי' צופיה הנשמה הליכות ביתה פי' הליכות ותנועות של עולם העליון שהוא ביתה איך שם הוא התנועה של מלאכי מעלה במהירות גדול לעבודת הש"י כמרז"ל ע"פ ועוף יעופף מיכאל ברגע א' גבריאל בשתיים טסי' כל העולם ע"כ גם היא ראוי ולחם עצלות לא תאכל:
2