לקט יושר, חלק א (אורח חיים) קט״זLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 116
א׳והיה מתענה ט' בניסן על אמו שהיתה קדושה בגזירת אושטריך בווינא הי"ד. והתפיסה התחיל [התחילה] י' בסיון, והפרט מהגזירה ט' בניסן.1 וסימנים שם: י', ט"ז, י"ז. וזכורני כשחל בשבת יום שמת בו אבי ז"ל, ואכלתי אותו שבת עם הגאון זצ"ל כמו שאני רגיל לאכול עמו כל שבתות, ולא עשיתי שום שינוי. וזכורני שהמנהג באושטריך בשנת העבור מתענין ח' תעניות, ומתחילים פ' שמות ביום ה', ואח"כ בכל יום ה' עד פ' תצוה. וסמן לאלו התעניות שובבי"ם ת"ת [שהם ר"ת מן הסדר שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים תרומה תצוה]. ובכל שנת העבור הרב והקהל מקבלים אלו התעניות בחצר ב"ה בשבת ויחי. ומתנה אם בא יו"ט ביום ה' שיתענו ביום ב' קודם יום ה', ומלמד שיש לו ו' שעות אין צריך להתענות, והרבה תנאים כאלו. וזכורני שהוא מתענה ביומי דשובבי"ם ת"ת אע"ג שיכול לתן ד' פשיטים לצדקה, והוי פטור להתענות בע"מ שאכל צונן בלא בשר.
1
ב׳וזכורני באחד מימי דשובבי"ם בשחרית, מת מן הבחורים בחור אחד חשוב בע"ה, ושמו הח"ר יעקב ריינר ז"ל. ולא היה פוסק ל' יום בשנה תמימה או יותר בק"ק דניאושטט וישוב שלה, [שלא מת אחד] בע"ה, עד שנשים חשובות ואנשים וילדים ובנו והוא עצמו ושאי' מהר"א ס"ל ז"ל הניחו חיים לכל ישראל. ואמר בו ביום [שמת הבחור דלעיל] שיתענו כל הבחורים, משום דאמרי' ידאגו כל החבורה וכו'1 עי' רי"א צד קל"ג והדין עמו ודלא כהח' גידעמאנן בספרו צד כ"ד וכפי הנראה שגה ברואה שהתפיסה התחילה י' בסיון והיו אסירי עני וברזל עד אשר שפכו דמם כמים על קדושת השם בט' בניסן, ואותו היום הי' לבעל תה"ד לתענית קבוע על פטירת אמו. ובפירוש אתמר בתה"ד סי' רמ"א: ותו ידעי' עובדא מגולה ומפורסמת בעו"ה בתפיסה ובגזירת אושטרייך שהיתה ביום י' סיון שנת ק"ף לפרט עד קפ"א ט' ניסן וכו'. ובערב אמר להבחורים שמעו לחזן כשמתפלל ענינו.
2
ג׳זו התפלה תיקן הגאון זצ"ל1 שבת ק"ו ע"א. כשרוצה להתפלל בבית החיים: צדיקים2 ככתבה ובלשונה בס' מעבר יבק, וויען, תרט"ז, ד' ע"א ע"ב וכו'. יסודי עולם! יהי רצון שתהא מנוחתכם כבוד, וזכות תלמוד תורתכם ומעשיכם הטובים יעמוד לי ולביתי ולכל הנלוים אלי ולכל בית ישראל. י"ר מלפני אלהי הרחמים והסליחות מלך על כל הארץ, שיתגוללו רחמיו וחסדיו המרובים על מדותיו, שנזכר ונכתב בזה ראש השנה (לימי התשובה: שנזכר באלה ימי התשובה לסליחה כו', ולערב יוהכ"פ יאמר: שנכתב ונחתם בזה יוהכ"פ) לסליחה למחילה ולכפרה על כל חטאתינו, עונותינו ופשעינו ולשנה טובה ומתוקנת לחיים טובים ולשלום, ולפרנסה וכלכלה, ולשנת גאולה וישועה ושנת ברכה והצלחה בכל מעשי ידינו, ושנת רוח והצלה, ושנת השקט ומנוחה מכל דאגה ובהלה, מכל שמד ותקלה וגזירה רעה, ושנזכה לזרע חיים וקיימים העוסקים בתורה ובמ"ט. ושנזכה לעושר ולכבוד, ואל ישלוט בנו שטן ויצר הרע. ונמצא חן ושכל טוב בעיניך הקב"ה ובעיני כל רואינו, על כל זאת שבקשתי לפניך אלהי ישראל, אדון כל העולמים העתר לי למען רחמיך וחסדיך המרובים, ולמען זכות הצדיקים (ליחיד: הצדיק הזה) האלה, וזכות כל צדיקי עולם, ואל תשיבנו ריקם מלפניך.
3
ד׳מי שנוהג להתענות בכל ערב ר"ח, מתענה בערב ר"ח אייר אע"ג דעדיין ניסן הוא. פ"א רוצה אשה להתענות ב' ימים וב' לילות [רצופים], ושכחה ושתתה הבדלה, אפ"ה היתה משלמת התעניות, ואינה צריכה לשלם תענית אחרי'. מי1 נ"ב: ליחיד: צדיק יסוד עולם יה"ר שתהא מנוחתך כבוד וזכות תלמוד תורתך ומעשיך הטובים יעמוד לי וכו', ע"כ. שמתחיל להתענות בשבת ג' ימים רצופים, מבדיל במוצאי שבת עם אחרים, ואחרים שותים. וזה מצוה מן המובחר או מבדיל בשבת גופיה סמוך לחשיכה ושותה בעצמו, או מבדיל בליל ד'. אבל מי שמתענה ב' ימים מבדיל בליל ג' אם ירצה בלי גמגום. ומתפלל ענינו בכל ג' מנחה2 עי' תה"ד סי' קנ"ד. ולא בשחרית.
4