לקט יושר, חלק א (אורח חיים) קי״זLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 117
א׳בשנה אחת הוה י' בטבת ביום ו' והיה מתפלל מנחה. ואח"כ מברך ז' ברכות לחתן, ונתן לקטן לשתות כמו שכתבו התוס' בסוף פ' בכל מערבין1 עי' פסקים וכתבים סי' ק"פ. בדבור דילמא אתי למיסרך ודלא כמרדכי. וכן אם אירע מילה בי"ה צוה לתן הכוס לתינוק. וזכורני שצוה לתקן נרות שלו השייכים לי"ה קודם ר"ה. והיה מניחם במקום שרגיל לבא שם על הקרש בתוך בגד לבן, והיו הנרות מגולים קצת למטה, ובערב יוהכ"פ שולח אותם לב"ה. ואין אמר זמירות אפילו בשבת שלפני ר"ה, לשנה אחרת אמר זמירות בנחת.
1
ב׳וזה דרש הגאון מוהר"ר איסרלין יצ"ו. והיה כי תבא (וישבתם) וישב בה וגו' פירש"י מגיד שלא נתחייבו בבכורים עד שכבשו וחלקו. ולמה לא נתחייבו עד שחילקו? מ"ת דגזירת הכתוב היא, מ"מ רשות הוא לומר טעמא. וי"ל דבמצות בכורים הוי טורח גדול. משום תאינה אחת או י' צריך לפעמים לילך ג' פרסאות עד שהביא לבהמ"ק, ואעפ"כ לא הוי קרבן, כי הכהן היה אוכלן. לכך המתין הקב"ה עד שיהיה להן מנוח, ולכך נמי היה קורא ע"ז המעשה1 ד' מ' ע"ב. וצריך לעמוד בעזרה יותר משאר מצות כדי להפיס דעתם, שלא יאמרו בחנם הלכנו לכאן. ד"א לכך קורא על הבכורים, משום דהוה ראשית המצוה שנתן מן התבואה, וכל ראשית הוא העיקר הן לדבר מצוה הן לדבר עבירה. ולכך קורא על הבכורים ארמי אובד אבי, פירש"י לבן, וגם התרגום פי' לבן. ואין לפרש ארמי אובד אבי לבן הרג ליעקב, אלא הכי פי' לשון אבד, כמו תעיתי כשה אובד דהוי כמתעתע. יעקב הוא התחיל לגרום שיעקב ירד מצרימה. משום דלכתחלה היה עובד ברחל ולא היה בדעתו ליקח לאה והוה י"ב שבטים מחד אשה. ולא הוה יוסף נמכר למצרים, משום דעיקר שנאה [השנאה] באה משום דהוה מד' אמהות. וגם לבן אעפ"י שהוא רשע מ"מ אמר ליעקב לא [יעשה] כן במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה, ויעקב לא השיב לו תשובה אלא ע"כ הדין עם לבן.
2
ג׳כל מי שהוא ראשית צריך לאקדומי למצוה, ולכן קורא אבכורים שהוא ראשית המצוה שעושין בתבואה. וכן לעניין עבירה מי שהתחיל הוא עיקר. וראייה לכך סמך פ' עמלק לוהיה כי תבא, כי עמלק ראשית גוים עמלק וגו'. וכן פירש"י1 המצוה. משל לאמבטי רותחת וכו', וגם אמר אם מתחיל דבר כשורה ובהכשר הכל הולך כסדר, ולכך אנו מכבדים המביאים בכורים ובעלי אומניות עומדין בפניהם ולא בפני ת"ח. וגם בני ירושלם יוצאין לקראתן ואומרים אחינו בואכם לשלום, הכל כדי חבוב המצוה וכדי שיבואו לשנה האחרת, וכדי להתחיל בבכורים. ואח"כ תרומה, ואח"כ מעשר ראשון, ואח"כ מעשר שני,2 דברים כ"ה, י"ח. מעתה הולך הכל כסדר, אם מתחיל בתחלה יפה. ומזה הסברות אנו נוהגים להתחיל בגדול העיר לעמוד להתפלל בתחלה כדי שהולך כסדר. אבל אני שמעתי ממוהר"ר שלמה שפירא זצ"ל [שדרש] מי שמתפלל ימים נוראים ולא מתפלל סליחות דמי למי שרוצה לילך לפני מלך ויש לו מפתח הפנימי ואין לו מפתח החיצון. ולכך סברא להתפלל סליחות מי שמתפלל ימים נוראים, וממילא מתחיל בגדול.
3