לקט יושר, חלק א (אורח חיים) קל״גLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 133
א׳ומלכותו ואמונתו בר"ה יש להאריך בכונה באומרו ואמונתו לעד קיימת. ע"פ המדרש שדרשו החכמים על מקראות לדור ודור אמונת' למשפטך עמדו היום1 מלכים א', כ"א, י'. ומאותו טעם אומר ודברך מלכנו. יפה דקדקו הראשונים ארצנו ולא אפתנו, דמצינו פיתוי לשון גנאי. פיתתני ואפת בירמיה2 תהלים קי"ט, צ' וצ"א, ועי' בילקוט שם. ת"י שבישתני ואשתבישית. מי יפתה את אחאב במלכים3 ך, ז'. מאן יטעי את אחאב. ד"פ חיים בזכרנו רמז להחיינו מד' שפטים, דבר חרב ורעב וחיה שע"י כל א' מהן דין מיתה באה4 מלכים א', כ"ב, ך. להכרית כל מרעה, נ"ל לפרש בצרי כמו מרעים יכרתון, דלא לשתמע לשון חרוצה. ושבחיך אלהינו מפינו לא ימוש לעולם, יש ליזהר שלא להפסיק בין לא ימוש, דלא לשתמע ימוש לעולם ועד. והכי דייקי רבנן5 כתובות ד' ל' ע"ב, סוטה ח' ע"ב וסנהדרין ל"ז ע"ב. גבי לא אבה יבמי בקריאת החליצה. ויגבה ה' צבאות, ויגבה בגימ' שם של ד' אותיות ופ"ה בישעיה6 יבמות ק"ו ע"ב האי מאן דמקרי גט חליצה לא ליקרי לדידה לא לחודיה ואבה יבמי לחודיה דמשמע אבה יבמי.
1
ב׳ואין אלוה מבלעדיך, ראוי היה לו לומר ואין אלהים מבלעדיך, דהכי כתיב קרא1 ה', ט"ז. אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים. אמנם כתיב נמי בתהלים2 ישעיה מ"ד, ו. כי מי אלוה מבלעדי ה'? והאיך שיאמר אלהי או אלהים יצרף השם למבלעדי דלא לשתמע ואין אל ח"ו. וכן צריך להפסיק ביוהכ"פ כשיאמר אנו עזי פנים ואתה רחום וחנון, וכן כל דכותיה. מהרי"ו אמר מלא רחמים, בסוף מסוד [חכמים]. ומהר"ר איסרלן אמר לפני מלך מלכי המלכים, וכמדומה לי שמוסיף ג"כ ואדני האדנים.
2
ג׳אף1 י"ח, ל"ב. אורח משפטיך קוינוך, כדי שלא להתחיל באף, גריס ר"ת להתחיל אורח משפטיך אף קוינוך, משום דארבע2 מוסף ליום ב' דר"ה. פתחו באף ונכשלו: נחש אופה קרח, והמן. וסימן שמעתי נאק"ה בחוטם, ס"א קנא"ה.
3
ד׳בנתנה תוקף, וכאבק פורח וכחלום יעוף, יש כאן להפסיק1 ב"ר פרשה י"ט פ"ב. קודם שיתחיל ואתה מלך כי היכי דלא ליקו על יעוף. וכן דקדק מהר"ם להפסיק בין2 כאן יש להפסיק היטב. אלוהי שילה' והשם שמים עשה. וכן צריך להפסיק בין חי וקיים לאין קצבה. בהאוחז נכון להפסיק בין צל לשדי, וה"פ מי שהוא שלן בסתר דהוא שדי. י"מ בצל לשון תוקף, כמו סר צלם מעליהם3 אלהי העמים אלילים כצ"ל ועי' בטור או"ח סי' נ"א. עדא תוקפא.
4
ה׳לעיל בסדר עבודת היום כתבתי עלינו לשבח, ידעם האיך1 במדבר י"ד, ט'. יפארו, בפקידת ישועה ורחמים משמי שמי קדם, הם ערבות ורקיע שע"ג החיות. לעיל כתבתי סדר הפסוקים. הפסוקים של תהלים יהיו סדורים כמזמור' של תהלים. ונראה דיש להוכיח דיש לומר אותם כמו שהם סדורים, דא"ח2 לך. כתב בשם רב האי גאון דמלכיות של תורה נוהגים לומר כסדר שהם כתובים בתורה, אע"ג דתלמוד' לא הזכירם כסדר הזה. וא"כ מסתמא ה"ה של תהלים, וגם של נביאים, והא דנקט טפי של תורה משום דאינהו איצטרכו טפי משום דתלמודא לא הזכירו כן. ועוד כתב א"ח3 בסי' תקצ"א ועי' מש"כ לעיל עמודה קכ"ו שאילה ה' שו' ל' מ"א, ועמודה קכ"ז שאילה א' שורה א'. דנוהגים בזכרונות של נביאים להפסיק בפסוק של יחזקאל בין שני' דבירמיה, משום דשל יחזקאל הוא באותו עניין, כמו פסוק ראשון של ירמיה, והשתא תקשה עדיין מה לנו להפסיק, למה לא נאמר פסוק אחרון של ירמיה קודם, ואח"כ פסוק [ראשון] של ירמיה, ואח"כ פסוק של יחזקאל, ויהיו אז ג"כ השניים מעניין אחד זה אצל זה. ע"כ לא מקדימין המאוחר בספר, אא"כ היה לנו טעם ברור להקדים. אמנם בכל המחזורים חזינן שאינם סדורים כמו שהן בס' תהלים. ואולי היה להם טעם למה הפכו, כמו שאנו מפסיקין בשביל טעם דלעיל.
5