לקט יושר, חלק א (אורח חיים) קמ״דLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 144

א׳[ירדו גשמים גומר אכילתו], פ"א ירדו גשמים בשאר ימי הסכות והיה אחד גומר אכילתו, אע"פ שירדו גשמים. ולקח מהר' שלום זצ"ל חתיכת דג ושלח לו, [ואמר לשליח תאמר לו], קבל הדיוט החתיכת דג. [זמן לאחר לישב] וצריך לעשות שהחיינו אחר לישב בסכה בב' לילות. [וכן נמצא במרדכי קטן]¹ שם בתה"ד סי' צ"ה. ואינו ישן בערב סכות בצהרים כדי שיוכל לישן לתיאבון בלילה, כי בסכה השינה קובע עיקר הדירה. סכך שתלוש ולבסוף חברו כשר. מצאתי בקו'² וכ"ה בתשב"ץ סי' קמ"ג וכן הי' נוהג מהר"ם ז"ל. לע"ד מוכיחות כל ההלכות גבי מפקפק או נוטל אחת מבנתיים דמחובר ע"י בנין שהיה תלוש ולבסוף חברו כשר לסכך בו, ולא פסלינן מטעם מחובר לקרקע, אלא מחובר מעיקרו, או נטוע ולבסוף השריש, דאיהו נמי מעיקר³ עי' תה"ד סי' פ"ט. מקרי. אבל מחובר ע"י בנין כגון קורות התקועים במסמרות וכה"ג לא.

ב׳וזכורני כשיש לו סכה בחצר שצריך לעשות דפנותיה מקרשים, היה מדקדק לזקוף הקרשים למעלה דרך גדילותן, כמו שעומדים הקרשים ממשכן. וכן כתב א"ח בהלכות סכה¹ צ"ל מחובר מעיקרו מקרי ועי' תוס' חולין ד' ט"ו ע"ב ד"ה או שהיה. ויש מדקדקין וכו'. וזכורני כשהסכה שלו היתה גבוה כמו שאדם ארוך עומד על ספסל א"ה אינו יכול להגיע לסכך בידו, א"ה אינו רוצה שההוצין יורדין למטה. ופ"א צוה להסיר כל הערבה ולסכך פעם אחרת ואיני ידוע לי טעמו ולא שמעתי שאוסר זה על אחרים. ומסתמא טעמו שהוא נוי סוכה שאין ההוצין יורדין מטה לתוכה, וכמעט בכל פעם יושב בסוכה ומלמד אותם לסכך, ואמר הראש מן הערבה לכאן או הזנב לכאן. וזכורני עביט של מי רגלים שלו היה ספל של ברזל שקו' מאשין² סי' תר"ל. ביאקין, היה עומד חוץ לסכה כל הלילה, וכשהיה צריך לקטנים הביאו לו הספל [ואח"כ] נוטלו ממנו והעמידו חוץ לסוכה. ולפי דעתי [משום מאוס], וראיה שכתבו הפוסקים³ מיאשין. ואינו מניחים כלים דאכילה בסוכה וכו'. ומחה לבחורים ללמוד גבי נר של חרס בסכה משום דהמנהג כך הוא, אבל הנשים הולכות לסכה בנר של חרס, ואמר מוטב שתהיין שוגגות ולא מזידות.

ג׳וזכורני שאמר שאירי מה"ר אייזק ס"ל משמיה דהגאון מהר"י וויילא זצ"ל, פ"א בלילה ירדו גשמים לסכה והלכו כל הבחורים חוץ לסכה לישן בחדרם, ופסקו הגשמים וצוה הגאון דלעיל לבחורים כל מי שאינו שוכב עדיין במטה צריך לישן בסכה. פ"א בשבת שחרית עשה בעה"ב בפה"ג ולישב בסכה על המים, ואמר עשה בפ"ה לחוד על היין. ושאלתי לו האיך אחרים יוצאים מה שעשה לישב בסכה על המים? והשיב כל המצות יכול להוציא את חבירו. מי שאין לו נר בסכתו ויש לו נר בביתו מותר לאכול בביתו משום צער.