לקט יושר, חלק א (אורח חיים) קמ״גLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 143

א׳האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ, ותי' למה אמר ישעיהו להיפך, שמעו שמים והאזיני ארץ? ודרש הגאון זצ"ל רבותינו אמרי' משה רבנו ע"ה היה דומה למלאך והיה קרוב לשמים אמר האזינו השמים, משום דבקל יכול לקבל דבריו [מן] השמים והיה רחוק מן הארץ, לכך אמר לארץ שמעו, כלומר הוי מדקדק לשמוע דברי. וישעיה היה קרוב לארץ אמר להיפך. ועוד י"ל שמים הוא דמי לגיא' והארץ לעניו, משה אינו ירא מן הגיאות אמר להם באזנם כדי שישמעו שפיר, משום דהאזינו לשון אזן, אבל לענוים כיון ששמעו קצת מן התוכחה היה די להם, לכך אמר ותשמע הארץ כנגד הענוים. אבל ישעיהו היה ירא מן הגאים לכך אמר להיפך. ד"א השמים דמי לצדיקים שעשו תשובה, משום ששמים לפעמים הוא שחור ולפעמים הוא צליל כמו אחד שעושה תשובה ושנ'¹ עי' במרדכי סוכה פ' הישן סי' תש"מ בשם הראבי"ה. השמים לא זכו בעיניו, כמו שנאמר² איוב ט"ו, ט"ו. לא יאמין בקדושיו, והארץ דמי לצדיקים שלא חטאו, כמו שנאמר³ שם. והארץ לעולם עומדת. ד"א השמים דמי לאיש והארץ דמי לאשה כדאמרינן במס' תענית⁴ קהלת א', ד'. מטרא בעלה דארעא וע"י שמים נעשה פירות כגון אתרוג ולולב, משה פורש מן האשה לכך אמר ותשמע הארץ מרחוק אמר לנשים ותשמע, אבל לאנשים מדבר בקרוב אצלם לכך אמר להם האזינו לשון אזן אבל ישעיהו אינו מתרחק מן האשה אמר להיפך. אין לפרש כל סימני הדרשה בנקודות, אבל בודאי אכתוב בעזרת ה' אחר הדרשה מקצת דינים שדרש, אבל לא אכתוב אותם בנקודות כיון שלא ידוע לי בודאי שדרש אותם.

ב׳[דפנות יעשה תחלה לסכך] מן הסכה, כן כתב הג' במיימוני בפ"ה¹ ד' ו' ע"ב. וכן כתב בס' א"ז. וכן מצאתי בא"ח בסי' תרל"ה ואמר משום דדרשינן תעשה ולא מן העשוי, לכך יעשה הדפנות קודם. [לא ישטח עליה בגדים] ואסור לפרוש סדינין מן הקטנים על הסכה אחר כיבוסם, רק לפי שעה עד שיהיו יבש'. [וזכורני כמדומה לי הטעם שמא ישכח ויאכל תחתיהם אחר שיבשוה² ס"ק מ'.].

ג׳[כזית חובה בלילה הראשונה אפילו ירדו גשמים], וצריך לעשות קדוש ושהחיינו בסכה, משום דשהחיינו קאי נמי אסכה, ואוכל כזית והולך לביתו. ובלילה שניה אם ירדו גשמים עושה קידוש ושהחיינו בביתו, ואוכל כל צרכו בבית משום שיש קידוש במקום סעודה. [וכתוב בספרו¹ שיבשו הסדינים. כדפי' רשב"ם בפ' ע"פ, וקראת לשבת ענג במקום ענג שם תהא קריאה], ואכל אח"כ כזית בסכה.

ד׳[כתב בספרו¹ תה"ד סוף סי' צ"ה, ועי' פסקים וכתבים סי' ק"ס. יראה לי שאם ירדו גשמים כ"כ עד זמן שינה, שא"א לו לאכול בסכה בלא מצטער אין לו לאכול כלום בסכה כמו שאבאר ע"ש מסקנתו. וכתב עוד דלדידן דבקיאין בקביעא דירחי יום ראשון עיקר ע"ש. וכן דן במרדכי פ' כ"ש בחיטה שנמצאת בפסח בתרנגולת ביו"ט אחרון דוקא, הואיל והוא רק מדרבנן לדידן סמכינן אגאונים המתירים. וכן אנו נוהגים כמו שכתב אחד מהגדולים שמכשירים פסול באתרוג ולולב ביו"ט שני דסוכות, מה שאין כן בראשון]. כל היכא שכתבתי כתב בספרו, לא מגוף הס' כתבתי, אלא מהעתק מן הספר, ואפשר אינו מדוייק.