לקט יושר, חלק א (אורח חיים) קמ״טLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 149

א׳כששמחת תורה חל באחד בשבת מתירין האתרוג כדין שמיני ספק תשיעי ולא כגדול א' ור'¹ ד' ט"ו ע"א ד"ה ואעמידה. שאוסרין² כגדולי איברא. מצאתי באשירי³ ר' פרץ הובא בטור סי' תרס"ה ור' שמשון בר אברהם בהגהות מיימוניות פ"ז מה' לולב סק"ב ובהג"ה בסמ"ק. בריש ביצה וז"ל: ומהאי טעמא נמי כי מקלע ש"ת באחד בשבת שרי אתרוג באכילה, ואע"ג דבשבת אסור, דשתי קדושות הן, והכנה אין כאן. וזכורני שהמשרת של הגאון זצ"ל מוציא שולחנו מסכתו בליל ש"ת אחר שיצא מב"ה. ומהר"י מיישטרי צוה למשרתו ביום שמיני ספק שביעי לאחר שאכל להוציא שלחנו מסכתו. ונודע לי הדבר ודנתי לפניו שאין להוציא השלחן מן הסכה ביום שמיני, שכן כתב בא"ח⁴ סוף סי' א' ועי' בב"י סי' תרס"ה. בסוף הלכות לולב. וגם אמרתי לו המשנה והגמ' בסוף פ' לולב וערבה⁵ סי' תרס"ו. המתחיל סוכה שבעה כיצד וכו', ועיין בתוס' בסוף פ' הישן⁶ ד' מ"א ע"א. ולא הודה לי מהר"י מיישטרי יצ"ו אפילו כשנפל הגשם⁷ ד' כ"ט ע"א ד"ה ואמרי. בשבת, אבל בזה מוד' שאין לסדר השולחן לצורך הלילה.

ב׳יום שמיני חג העצרת הזה לאפוקי יום חג שמיני עצרת. כשחל ש"ת ביום ד' אינו נוטל הזנב מן האתרוג מקודם יו"ט, וא"ה אכל ממנה בש"ת¹ דהיינו שמיני עצרת. ולעולם כשאכל האתרוג אינו עושה שהחיינו על האכילה כיון שעשה שהחיינו על המצוה. ואמר אפילו אם עשה שהחיינו על הראיה אינו צריך לברך שהחיינו על האכילה, אם שכח לברך שהחיינו אפילו ביום ז' כמו נר חנכה. וכן כתבתי לעיל² עי' מנהגי ר"א טירנא לש"ת סוף הג"ה ט'. בכת' מה"ר דוד יצ"ו, שמעתי שכתוב כן בסמ"ק צורכר. וזכורני בטוב שא' שחביב עליו אתרוג הבא מפול שיש לו טעם וריח יותר מאתרוג מראום. וזכורני שהיה בורר אתרוג שהיה דמי ללב, ושהיה יפה בראשו. וזכורני שהדרך מן האתרוגים [להביא] בתחלה למרפורק ואח"כ לניאושטט. ואמר שיש לבני מרפורק הברירה בתוך האתרוגים, בשביל שבני מרפורק קונים אתרוגים [בשביל כך] מסייעים לבעלי האתרוג' שיכולים לבא לניאושטט. אבל בעלי האתרוגים מניחים מן הצד [בצנעא] האתרוגים היפים למקצת פרנסים מניאושטט.

ג׳וזכורני שאמר לפרנסים אל תקחו מהם האתרוגים בזול אלא תתנו להם כדי דמיהם כדי שיביאו לכם לשנה אחרת הע"ל. [ואמר לי מהר"י מינץ יצ"ו ראיה על זה מהות"ם אחד שקנה כל הירק הנשאר בע"ש בשוק אע"פ שאינו צריך, כדי שיביאו לשבת אחרת]. כשלמדתי ב"ב לפני הגאון ז"ל שמעתי בסוף פ' יש נוחלין¹ עמודה מאה ארבעים ושש שאלה ארבע. פי' רשב"ם גבי [שואל] אתרוג, ונראה בעיני דאם מת בתוך הזמן פטור מלשלם, דלא ה"ל שואל להתחייב באונסין, ואף לא שומר להתחייב בגניבה ואבידה, אלא מקבל מתנה הוא, ולא יתחייב אלא בפשיעה. ותי' דס' אשירי אינו כתב הכי.