לקט יושר, חלק א (אורח חיים) קמ״חLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 148

א׳וזכורני שהיה מנענע כשמשיב אחר החזן הושענא למזרח. וכשאמר למענך אלהי' והוא משיב הושענא, היה מנענע לדרום וכן כלם היה מנענע כסדר שכתבתי לעיל. וכן היה מנענע כשמשיב כן הושענא כמו שנוהגים באושטריך. באז"ג כתב וה"נ איתא בתוס' שאנץ פ' לולב הגזול וש"ץ אינו מנענע אלא ביאמר נא ולא ביאמרו נא א"נ אגב צבור שעונין על כל פעם ופעם ומנענעים מנענע, כמו כן ש"ץ עכ"ל. והוא מנענע רק בהודו ובכל כי לעולם חסדו, ובאנא ובהושענא. [כתב בספרו¹ סי' תר"ס. מ"מ נהג' לחלק ניענוע דל"ו רוחות² תה"ד סי' צ"ז. בכל הפסוק מקצת בתחלה בהודו כי טוב ומקצת בכל"ח].

ב׳מלקוטי מהר"י אוברניק יצ"ו. דרש מ"ו לנענע בהודו שבסוף הלל ב"פ, אע"ג דכתוב רק פ"א בתהלים, מידי דהוה אאנא [כתב¹ כוחות. בספרו]. בחוה"מ קורין בפנחס קורא כהן וביום השני, והלוי וביום השלישי, וישראל וביום הרביעי, רביעי חוזר וקורא ספיקא דיומא וביום השני וביום השלישי. וביום ב' בחול המועד קורא כהן וביום השלישי, ואח"כ ללוי כסדר דלעיל. וכן כל ימי החול רק בהושענא רבא קורא כהן וביום ה', והלוי וביום ו' וישראל וביום ז', רביעי וביום ו' וביום ז'. ובערב הושענא רבא לקח ז' בדי ערבה להושענא, ושיעורם י"ב גודל, או י"ד. ונטל הלולב והושענא ומניח על הסוכה עד למחר שיוצא לב"ה, ואמר כדי שירד עליהם הטל. ובבקר בהושענא רבא קודם שיאיר היום היה נוטל ט' קבין מים שהיו קצת חמין, ואמר למשרתו לשפוך על ראשו. וכן ראיתי שעשה לפעמים לשאר רגלים, ושאר העם הצנועים טובלים בבקר בהושענא רבא. ואמרתי לו מה טבילה זו והא טבול יום בעי הערב שמש? [אם אירע קרי לאחד בלילה מותר לטבול באותו לילה, אבל עדיין אינו טהור עד שיעריב שמשו, כן פרשב"ם בריש מס' תמיד² ג"ז שם סי' צ"ז ומוסב על הא דסליק מיניה. מצאתי]. ואמר מ"מ הוא מתפלל באימה וביראה יותר ממי שאינו טובל, כי עתה יש לו גוף נקי. מצאתי קצת ראיה לדבריו במס' שבת פ' ר"ע³ ד' כ"ו ע"א ד"ה בא וישב לו, ומדברי התוס' יומא ד' ט"ז ע"ב ד"ה מן השלחנות נראה שהמפרש על מס' תמיד הוא ר"י בר ברוך. דאמרי תרווייהו נתנה תורה לטבולי יום. ומסיק הגמרא ראוייה קאמינא [ופרש"י שם דלא כתיב הערב שמש אלא לעניין קדשים וע"ש בתוס'], ש"מ דטבול יום עדיף משאר טמאים לתורה, מסתמא ה"ה לעניין תפלה. כן נ"ל. [מצאתי בתשב"ץ בסי' קכ"ב ובערב יוהכ"פ ובערב ר"ה ובהושענא רבא, וכשהוא בעל ברית [מהר"ם ז"ל] שופך על ראשו ט' קבין ממים חמין, שם רי [רי"ו] ביצים במקום טבילה. כי אותה טבילה אינה באה כי אם בשביל טהרה ולא בשביל חובה]. וזכורני שלקח כלי גדול אפילו אדם גבור כשעמד במקום גבוה על הספסל, א"ה בטורח גדול יכול להגביה הכלי למעלה עם המים, לשפוך על ראשו, ולפעמים היו ב' אנשים. וזכורני פ"א בב"ה של ה"ה מוהר"ר יעקב וויילא זצ"ל בערפורט ביום הכפורים אינו נשאר מנרות של שעוה של הבחורים. ובהושענא רבה ראה שהיה מעט נרות בב"ה, והיה קפיד על הבחורים שלא עשו נרות אחרות להושענא רבא.

ג׳והיה מושך על המ"ם ממבשר ואמ"ר, ולא על האל"ף מאמר. מצאתי בלקוטי הח"ר משה מינץ ס"ל זצ"ל מה שאנו¹ שבת ד' פ"ו ע"ב: אביי בר רבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרווייהו וכו' לטבולי יום, כ"ה בכת"י מינכען ובדפוס שלפנינו לטבול יום ועי' בדקדוקי סופרים שם. פונין לצד שמאל כשאנו הולכים הושענות, [וכן מצאתי בא"ח בסי' תר"ס], אע"ג דכל שאר פונין פונין לצד ימין כשמדליקין נרות של חנוכה, וכן בכ"מ זהו ק' ישנה. ואמר מהרי"ו זצ"ל² תה"ד סי' צ"ח. ומוהר"ר איסרלן זצ"ל דה"ט דצריכין להקיף המגדל ואז לצד ימין של מגדל כשפונה החזן פניו להמגדל להקיפו, וצריך לפנות פניו נגד המגדל. וראיה לדבר מדפרש"י בפ"ב דשבועות³ נראה שצ"ל מהרי"ל ועי' שם בסי' מ'. גבי הא כשהיו מקדשין בני (עולה) [עולי] בבל ירושלם שהקיפו כל העיר, ושם פירש"י שהלכו דרך ימין כשפניהם לחלל העיר ע"ש.