לקט יושר, חלק א (אורח חיים) קנ״וLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 156
א׳[א]1 י"ד וט"ו. אתחיל לסימני הדרשה. האידנא אין נקרא אלא בי"ד, וי"ט מר"ח2 בזה מורה באצבע שכאן התחלת הדרוש, ומה שכתוב לעיל צד קנ"ה משורה כ"ח ולהלן שייך לכאן; וזהו שציין גם שם באות [ב] להורות נתן שהקדים המאוחר, וכן תמצא בח"ב צד כ"א. ת"ת וכל המצות נדחות מפני מקרא מגילה, חוץ ממת מצוה, וכן הספד ת"ח. אנן נוהגין בארצותינו לומר זמן גם בשחרית. בזמנה ביחיד ומחזר אחר י' וצ"ע בשנים3 ויש מר"ח, בני היישוב שאין להם מגילה כשרה. פושט כאגרת וכורכה בסוף קודם ברכה של אחריה. קוראה ע"פ או למפרע לא יצא. בלה"ק כשר לכל. עשרה קורים בב"א, לסירוגים יצא4 בנשים. לסירוסים לא יצא. אינו כשרה אלא על הספר ובדיו. וי"ו של דויזתא בכתיבה וקריאה, אינה נפסל [נפסלת] בחסרות ויתרות. נשמטו או נטשטשו בהתיבות או פסוקים קורא ע"פ. רישומן ניכר אפילו רוב כך כשרים, ג' חוטי גידין כשרה וצריכים להיות משולשים כשני הפי'5 מגילה ד' י"ח ע"ב.
1
ב׳בני הישוב שאין להם מגילה, אינם יוצאים בחומשים שלנו אפילו בשעת הדחק. וטוב לבני הישוב שאין להם מגילה כשרה לקרות ביום י"ג או ביום י"א או בי"ב בעשרה בלא ברכה. כי האבי העזרי כתב, קורים מר"ח ואם רצה לקרות בי"ד מתוך החומש בלא ברכה הרשות בידו, לזכר בעלמא, מ"ש הם מיורדי הים, אבל מ"מ איני אוכל להזהיר על זה בתוקף. לשנה אחרת דרש מותר לקרות מר"ח לבני הישוב. מצאתי כתוב בגליון ז"ל ואם יודע שלא יהי' לו מגילה ביום י"ד חייב לקרותה קודם שיצא אפילו בתחלת החדש, א"ז עכ"ל.
2
ג׳בזמנה ביחיד לקרות המגילה, מ"מ צריך לחזור אחרי י'. אבל אם אינו מוצא י' גדולים יכול ליקח קטנים בני י' או י"א, כן כתוב בא"ז, כיון דפרסומי ניסא הוא. וי"ו דויזתא בקריאה ובכתיבה1 שם ד' י"ט ע"א תוס' ד"ה ובלבד. וגם בנגון הקריאה. האיך יאמר חמש מאות איש? וצריך לקרות חמש מאות איש ואת פרשנדתא וגו' בנשימה אחת, כדי שאינו מפסיק בין פסוק לפסוק. מ"מ צריך להפסיק בנגון בין איש לואת, כדי שיהא נראה שהחמש מאות איש אינם נתלים2 פי' צריך להאריך הוי"ו דויזתא בכתיבה וגם בנגון. [קריאה משבשת יצא כגון אמר וקרא אמר שהוא עניין אחד, ובנגינות נמי אין נפקותא. וכן מצאתי בא"ח בסי' קמ"ב קרא לאהרן הרן יצא]. צריך לשמוע חתוך האותיות מן הקריאה, האנשים. אבל הנשים שאין יכולות לשמוע חתוך האותיות בב"ה שלהן מ"מ יוצאות כיון שאינן בקריאה רק בשמיעה. קוראה מיושב, ויכול לקרות המגילה מיושב אפילו לכתחלה בצבור, כן כתב אז"ג, ודלא כמיימוני. וכן עשה מעשה וישב בב"ה שלו מחמת שאינו יכול לעמוד בטוב.
3
ד׳ודרש1 עי' הגהות מיימוניות פ"ב מה' מגילה סק"א. כשחל פורים ביום ו' צריך לאכול סעודת פורים ביום ומתפלל מנחה וערבית בעשרה. ואע"ג דהלכה כר' יוסי2 עי' שו"ת מהרי"ל סי' נ"ו. בע"ש שמתיר לאכול סמוך לשבת, מ"מ אין נוהגין לקדש על השלחן, ולכך אין מברכין על הנסים בשבת. ובשבת זו אין ראוי להתקשט יותר משבת אחר, שמא יעשה קשר של קיימא, או שמא יתפור תפירה. ודרש גם צריך להרבות קצת בליל פורים אחר המגילה בסעודתו, וגם בשושן פורים.
4
ה׳ודרש1 פסחים ד' ק' ע"א. אם בא מילה בפורים אז היה נוהג התינוק לימול אחר המגילה2 עי' תה"ד סי' רס"ו. וראיה כל המצות בטילות ונדחים מפני מקרא מגילה, כמו שכתב המיימוני אע"פ שאפשר לקיים שניהם. העתקתי מלקוטי מהר"י אוברניק יצ"ו, משום דהמגילה יותר תדיר, בשם השר זצ"ל. ודרש ואבל ב"מ בתוך ז' הולך לב"ה בלילה ובשחרית לשמוע המגילה, ומנעל את מנעליו ואח"כ חולץ את מנעליו ואוכל סעודתו על הארץ. וצריך לשלוח מנות לב' או לג' ב"א, וכן מצאתי באלפסי [בסוף מ"ק] ואדרבה חייב לשלוח לג' או לב' דאבל חייב בכל המצות [וכן מצאתי ביו"ד בסי' תי"ב3 וסיום התפילה. וז"ל: וחייב לשלוח מנות].
5