לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ט״זLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 16

א׳[ברך עוטר ישראל והנותן ליעף כח ומעביר שינה] ואמר יהי רצון של תפלה בלשון יחיד כיון שכל אחד ואחד אמרו. [וכן מצאתי בפ' במה מדליקין¹ דף ל' ע"ב אמנם בברכות ט"ז ע"ב איתא שתצילנו בלשון רבים וליה"ר קמא ילה"ר מברכות ס' ע"ב. שרבי מצלי בלשון יחיד ע"ש]. אבל יהי רצון של תפלת הדרך אמר בלשון רבים. וכן מצאתי בסמ"ק במצות תפלה² סי' י"א. וז"ל ואמ' בלשון רבים כדאיתא בברכות³ דף כ"ט ע"ב ואליבא דאביי שם. וכן מצאתי בא"ח בסי' ק"י וצריך לאמרו בלשון רבים ומעומד וכו'. וזכורני כשמתפלל על הדרך אמר תפלת הדרך אחר הב' יהי רצון של תפלה⁴ נ"ב: ועיין באו"ח בס' ק"י וז"ל והר"מ מרוטנבורק כשהיה יוצא לדרך וכו'. וזה הנוסח מתפלת הדרך הראיתיו לו והגיה בו לפי דעתו ירמי"א ואלהי אבותינו שתוליכנו לשלום ותצעדינו לשלום, ותסמכנו לשלום ותצילנו מכף כל אויב ואורב בדרך ותנינו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני רואי בא"י שומע תפלה. [אכן א"א הרא"ש ז"ל הנקבר בריגנשפורק⁵ הרא"ש הוא ר"ת ר' אייזיק שטיין, מחבר הביאורים לסמ"ג שהרביץ תורה בנורנבערק ובגוצענהויזען ואחרי שנתגרשו היהודים ממדינת ורנקן בא לריגנשבורג ושם נתבקש לישיבה של מעלה ביום א' דר"ה רנ"ו. ובנו הרב מו"ה אבי עזרי העתיק ביאורי אביו על הסמ"ג בשנת רס"ו באריכות גדול ואפס קצת מהם נדפסו לחלק העשין ע"י הר"ר מתתי' ב"ר שלמה ד"ו ש"ז. כמש"כ בשה"ג ח"א אות א' ס' קמ"ז ובאור החיים לרח"ם סי' של"ג וברשימת נייבויער סי' תתע"ב ובשער ספר לקט יושר חלק א (אורח חיים)

ב׳מצאתי בתשב"ץ בסי' שפ"ט¹ לפנינו סי' רמ"ג. וז"ל ושאלתי למה תפלת הדרך חותמין בברוך הואיל שאין פותחין בברוך? ואמר לי שהוא נסמך לברכה אחרת כו'² עיין בדברי חמודות ברכות פ"ד ס"ק נ"ה. ואמר קודם ברוך שאמר שמע ישראל ואח"כ בשכמל"ו כמו שכתב או"ח בשם ר' יהודה חסיד בסי' מ"ו. וזכורני פעם אחת בסליחות אמר לבחורים למה אתם הולכים מב"ה קודם שמע ישראל? אע"פ שמקצתם הולכים ללמוד. כי הגאון ז"ל הוי מנגן מר"ח אלול בחול עד אחר יוהכ"פ בברוך שאמר כמעט שעה אחת; ואמר אלי מעשה שהיה באושטריך בדייקן אחד ששמו רעביל³ כינוי למרדכי. והוי מגיה בתפלה של קהל גבי ברכת התורה במקום המלמד תורה לעמו ישראל, ברוך אתה ה' למדני חוקיך, כמו שכתוב ברוקח. וגער בו למדן אחד ששמו ר' קיים, ואמר ר' קיים ז"ל התוס' כתבו שאין לומר למדני חוקיך, ואמר הגאון ז"ל כמדומה לי שכתוב כן בתוס' במס' ברכות⁴ ד' י"א ע"ב ד"ה ה"ג ברוך אתה. [וכן מצאתי בא"ח בסי' מ"ז וז"ל ואין לחתום בא"י למדני חוקיך שאינה לשון ברכה וכו'].

ג׳[שאילת כ"ד], כתב הר"ר בנימין כ"ץ יצ"ו מרעגנשפורק, המשכים ללמוד אם נוהג כמו הא"ח משם הרא"ש שמברך, או כמו שכתב הרב¹ הר"ם. ספ"ק דברכות במרדכי² ועיי"ש במרדכי סי' כ"ט. דשל אתמול פוטר עד שחרית אחרת³ עי' בב"י סוף סי' מ"ז ד"ה המשכים בבקר. והאיך מר נוהג? מורי דודי הקדוש מוהר"ר אהרן ז"ל הגיד לנו בישיבה שהוא היה נוהג לברך כי היה משכים קודם אור היום וכן אני נוהג אחריו. נאום הקטן והצעיר שבישראל⁴ פסקים וכתבים סי' קכ"ג.

ד׳לפעמים כשהשכים קודם אור היום ללמוד תורה היה מברך ענ"י ואשר יצר וברכת התורה ואלהי נשמה, כמו שכתוב בסדור אושטריך. וכשהאיר היום התחיל ברכת הנותן לשכוי בינה, ואמר הברכות בסדר שכתבתי לעיל עד עוטר ישראל. וכן כשהשכים אחד מבני רינוס ללמוד [היה] מברך ענ"י ואשר יצר ואלהי נשמה וברכת התורה, דהיינו לעסוק בדברי תורה, והערב נא ואשר בחר בנו. וכשהאיר היום מתחיל ברכת הנותן לשכוי בינה ומדלג ברכת התורה במקומו. [וכן מצאתי בא"ח בסי' מ"ז וז"ל המשכים ללמוד בבוקר קודם שילך לביהכ"נ וכו'].