לקט יושר, חלק א (אורח חיים) כ״טLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 29

א׳¹ הביאו בטור סי' נ"ה. שלום רב לאוהב תורה אהוב' שאיר' מה"ר יעקב יצ"ו. אשר שאלתני במה שראית בסמ"ג דמצורע כשנכנס לב"ה עושים לו מחיצה גבוה י' ברוחב ד' אמות, ונכנס ראשון ויוצא אחרון. והבנתם אלו הדברים דמשום קדושת תפלה הן צריכים ולא משום טומאה כלל, דאל"כ מאי נ"מ ביוצא אחרון ונכנס ראשון? לא הבנתם כשורה פי' משנה זו דאינו אלא משום טומאות² פסקים וכתבים סי' צ"ח. אמנם דע כי יש לי פירוש ר"י מסימפונט³ ישנן כאן בערך שש תיבות מחותכות ואשר לא נראו רק ראשי האותיות וגם ארבעת מלים הקודמות יש למחוק ומקומן להלן אחר תיבת ומצאתי והכותב שגה ברואה. מכל סדר טהרות, ודקדקתי במסכת נגעים פי"ג ומצאתי⁴ עי' אור החיים לר' חיים מיכל סי' תתרפ"א. טומאות אהל דמצורע מטומאות אהל דמת. ובכמה גווני במוקף צמיד פתיל ובכלים שבתוך בור ודות שבתוך הבית, דלענין [אהל] דמצורע אם הכלים או האדם ברשות אחר מן המצורע, אע"ג דבאהל אחד הן ותקרת הבית מאהלת על שניהם טהורים האדם והכלים. וכן לענין ישיב' המצורע נמי חלוקים הן, דלגבי מת לא בעינן שישב הנושא כמו באבן המנוגעת. ומעתה אפרש לך משנתך דעושים לו מחיצה גבוה י' כדי שתפסיק בינו ולבין העם, שלא יטמאו לפי שהן ברשות אחר. אע"ג דהתקרה מאהלת על כלן אין קפידא כדבארתי לעיל. ומה שצריך רוחב ארבע היינו כשעור גופו של אדם כשהוא יושב ומתפשט כדאיתא במסכת עירובין⁵ פי' משנה זו דאינה אלא משום טומאה ומוכח התם במשנה הסמוכה לה [י"א] דחלוקה כ"ה בדפוס ויש להשלים תיבות אלו שנשמטו פה. ונכנס ראשון ויוצא אחרון, היינו משום דאין המחיצה מגע' עד הפתח, ונמצא כשהיה הולך מן הפתח עד המחיצה לא היה דבר מפסיק בינו ובין העם ויטמאו. ולכן נכנס ראשון שעדיין אין אדם שם עד הגיעו תוך המחיצה ויוצא אחרון נמי מהאי טעמא, וכל זה דקדקתי מפי' ר"י מסימפונט.

ב׳תשובה למה"ר יעקב יצ"ו בן מהר"ר מיישטרלין זצ"ל. מצאתי במחזור אחד שהגיה מהרי"ו ז"ל בעלינו לשבח ומושב יקרו ע"פ מהר"ם. ומה"ר איסרלן ז"ל הגיה באותו מחזור וכסא כבודו. ומצאתי בא"ח בסי' קל"ג וז"ל: וי"א וכסא כבודו בשמים ממעל ואין לומר כן אלא מושב יקרו עכ"ל. ושאלתי למה"ר יעקב מטרישט יצ"ו מה טעם מי"א שאין לומר מושב יקרו? ואמ' משום דיקרו בגי' ישו! ומה שכתב א"ח ואין לומר כן סבר דאין לשבש המחזורים הישנים בשביל כך. וכן אמר הגאון מוהר"ר ישראל ז"ל ואנחנו כורעים וכן בכל מקום שכתוב ואנו הגיה ואנחנו¹ ד' מ"ח. אפס זולתו בסגול ולא בצרי כלל.

ג׳העתקתי ממהר"י שהעתיק ממהר"ף ששמע מן הגאון זצ"ל¹ וכ"ה בכלבו ס' קכ"ב ועי' ביוסף אומץ ס' נ"ט. אם התחילו במנין להתפלל ויצאו יכול לגמור אפילו סדר קדושה, כיון דקדיש האחרון קאי גם על הי"ח ועל כל התפלה. פעם אחת הוי ט' בב"ה ואחד הוי מתפלל י"ח, ואפ"ה אמר לש"ץ שיעמוד להתפלל, [וכן מצאתי בתשוב' שאי' מהרי"ל זצ"ל, וז"ל: כתב מהר"ם בתשובה ומייתי לה בהג"ה מיימוני פ"ח דרשאי לומ' כו']. ולא היה קורא בתורה הפרשה או הסדרה כשמתפלל ביחיד. וכן מצאתי בתשב"ץ בסי' נ"ח וז"ל כדאיתא במגילה דאין קורין בתורה בפחות מעשרה ע"ש.