לקט יושר, חלק א (אורח חיים) מ״דLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 44
א׳וזכורני שאמר פ"א הבורא ימחול לי לפי דעתי שאין הפלפול כדי [כדאי] לעשות עליו ברכת התורה. ולכן כשעמד משנתו בצהרים אמר המזמור תמניא אפי קודם כדי לומר עליו ברכת התורה. וכן מצאתי קצת בא"ח בסי' מ"ז וצריך לברך למקרא למשנה ולתלמוד ע"ש. וזכורני כשהלך לביהכ"נ נטל לעולם מעט מים על ידיו שהיו טופח ע"מ להטפיח אפילו כשלא עשה צרכיו. ואפילו אם נטל ידיו קודם שקושר סרבל שלו על כתיפו הימנית נוטל ידיו אחר שקושר פעם אחרת. [ז"ך1 ד' ע"ח ע"ב האי מאן דבעי למיטעם טעמא דמיתותא ליסיים מסאני וליגני. וזכורני וגם בתשובת המרדכי וגם ולכן כתבתי] וזכורני שהסרבל שלו היה סביב בית הצואר מלא כפלים. וגם היה לו הרבה חתיכות של בגד שהיו רחבים למטה (כנגד) [כמו] ג' טפחים או ד' ולמעלה אינם רחבים כ"כ, וקור' בל"א גירן2 ד"ך. (ועשה) [ועשוי] כמו סרבל של אשה רק שהיה פתוח [טפח] על ימינו. ולמעלה בכנף אחד היה לול ובכנף השני היה קשר שקור' קנופלין, וכשהיה מכניס הקשר בלול אינו יכול להשמיט ראשו מן החור של סרבל. וגם יש לו חבור גמור כנגד הכתף של ימין וקו' אותן סרבלי' בל"א גריביליט מענטיל. ואותן סרבלים נושאים רק רבנים זקנים באושטריך וגם מקצת שאר זקנים ז"ך3 עי' אלי"ם צד ס"ו וגידעמאנן צד קל"ז ושם רע"ך.
1
ב׳בתשובת המרדכי הארוך בסי' שמ"ו וז"ל: ואותן טליתות העשוין כמו קפרונש שמעתי שזו היא טליתות של חסידי אשכנז. ויש לה ד' כנפים וכשפושטה מעליו שוטחו ומתכסה בה. וי"א דלא מקרי טלית אלא כעין שלנו, שעשוי להתעטף ולהתכסות בה, דכתיב כסותך ומברכין להתעטף. ואני נזהר מללובשן לאפוקי נפשאי מספיקא. אבל אותן קוטש שיש להן בית זרוע לא דמו כלל, ואין כאן בית מיחוש וכנף דידהו לאו כנף. [מצאתי].
2
ג׳ולכן כתבתי הא דלעיל איך נעשה הסרבל שלו, וגם התשובה מן המרדכי שנמצא, משום ששמעתי שיש קורין תגר על הסרבלים שנושאין בק"ק דטערוויז ובמיישטר שהן פתוחים לפניהם1 ד"ך. רק קרס אחד יש להן בראש החזה. ויש להן ב' כנפים למעלה בחור של בית הצואר, וב' כנפים למטה אצל רגליו, וכשפשטי' על הקרקע שאין להם כפילה הוה עגולי' רק שיש להם חתך אחד שאינו חבור ההולך לאמצע העיגול. ושם יש חור באמצע שהוא בית הצואר. וראיתי מקצת אנשים שמחברים הסרבלים למטה כנגד רגליהם כדי לבטל הב' כנפים למטה.
3