לקט יושר, חלק א (אורח חיים) נ״גLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 53

א׳[כתב מהר"ר דוד שפרינץ יצ"ו מנורבערק]¹ ביצה ד' ע"א זבחים י"ח, כריתות י"ג. שלומך יסגא לחדא אהו' עמיתי האלוף מה"ר טעבל יצ"ו. אשר דרשתני על חתן הבא בשבת של ענייה סוערה מה מפטירין? דע לך דכמדומה לי דמרדכי שלנו חלוק בלשון משלכם בפסק זה ולשון מרדכי שלנו כך הוא: וחתן הבא בשבת של רני עקרה יפטיר שוש אשיש ובשבת של עניה סוערה יתחילו רני עקרה. ואם בא חתן בשבת של ענייה סוערה יפטירו שוש אשיש שכבר אמר ענייה סוערה בהפטרה דרני עקרה עכ"ל. הלשון דשכבר מגומגם, מ"מ שמעינן מיניה דלעולם דוחין הפטרות אלו מפני הפטרות חתן, לפי שיש להם תשלומים כל אחת בשבת של חברתה. אמנם תמוה לי קצת על החתן הבא בשבת דרני עקרה שבשביל כך יתחילו ב' שבתות מקודם שלא כסדר. ולא חייש' להא דליכא כתובה דלא רמו בה תיגרא, ודלמא הדרי בהו ונמצא הפטירו שלא כדין, אבל איפכא ש"ד וק"ל. וכן נראה בודאי שלא נהגו בארצנו להתחיל רני עקרה בשבת דענייה סוערה בשביל שיבא חתן ברני עקרה. אבל איפכא נהגו כמדומה לי. ובלאו הכי היה המנהג בכל אושטריך כשהיה בא חתן אפילו בד' פרשיות, או בר"ח, שהיו מפטירין עם ההפטרה הראוייה לאותה שבת הפטרה דשוש אשיש מקצת' עד ישיש עליך אלהיך, והיו מדלגים מנביא לנביא. ושמעתי שהקדמונים אמרו דהא דאין מדלגין מנביא לנביא, היינו דוקא בימיהם שכל ספריהם היו כתובים בגליון ולא היו מאריכים בגלילה משום כבוד צבור. אבל האידנא דהפטרה שלנו כתוב בקונטרסים, ואפשר לסמן (ה') שימצא מהר מה שירצה, ואין צריך להפסיק בכדי שיפסיק המתורגמן שפיר דמי. ונראה דטעם זה אינו מספיק רק לדברי ראבי"ה, דפי' דטעם דאין מדלגין היינו משום כבוד צבור, שלא יעמדו בשתיקה כדאיתא במרדכי אבל לפרש"י דטעם משום טרוף הדעת אין ליישב הכי. גם פה בניאושטט לא רצו מנהיגים הראשונים לנהוג כמו באושטריך. אלא כשהיו בב' נביאים לא הפטירו רק באותה הפטרה הראויה לשבת לבדה. ונראה כשהן בנביא אחד, כגון אלו הפטרה דרני וענייה והפטרת שוש וגם הדילוג הוא מתחלתו לסופו, דהפטרת שוש בתר תרוייהו הוא בנביא, אע"פ שהוא יותר מכדי שיפסיק המתורגמן, יש לסמוך אחלוק דקדמוני אושטריך. ויש להפטיר שתיהן רני עקרה או ענייה סוערה ואח"כ שוש אשיש.² פסקים וכתבים סי' צ"ד ועי' תה"ד סי' כ', ועי' רי"א צד שכ"ג סי' ע"ה.

ב׳[שאילת ב', כתב הר"ר בנימין כ"ץ יצ"ו מרעגנשפורק]¹ אגב זה מהודענא לך שנגלו אזני, הבירור לא ידענא, איך הר"ר פלוני בן מהר"ר פלוני ז"ל מסדר גיטין בגבולכם וכמה זמני משתכח בהן גמגומים ודלא מן אולפנא א"כ הוא תמיהני מדוע תחריש ותתעלם מזה הואיל וקרוב אליך הוא, נאם הקטן והצעיר שבישראל. כשיש חתונה יחיד החוזר הסדרא איזהו הפטרה הוא מחזיר ביום ו' שוש אשיש או הפטרה דשבוע, אע"פ שאין חובה² פסקים וכתבים סי' ק"א. וכ"ה³ לחזור הפטורה מ"מ מנהג יש. נראה דיש לו להפטיר הפטורה דשבוע דמה שנוהגין לחזור הפטורה היינו טעם כדי שידע וכו' כ"ז נשמט פה. היינו משום שידע בכל שנה מה שמפטי' כמו שידעי' מה שקו' בתורה ע"י שחוזרין שמו"ת. ואם היו חוזרים שוש א"כ אם יארעו חתונות רבות בשנה, שבת אחר שבת, וכי יחזרו בכל שבת שוש אשיש טורח חזרה זו למה? אין צורך להאריך יותר. וקי"ל מפטיר וקטן עולין למניין ח'⁴ בכת"י והשלמתי ע"פ הנדפס בפו"כ שם. כגון היכא דלא קרא כבר ז'? וכן מצאתי בא"ח בסי' רפ"ב וז"ל: הכל עולין למניין ז' אפילו אשה וקטן וכו' ע"ש. ופעם אחת היה חסר פסוק אחד בהפטרה, ולא רצה לאמרו מבחוץ משום דברים שבכתב אסור לאמרם בעל פה לגבי צבור ורמז להביא לו ספר אחר.

ג׳מה שנוהגים לומר הפטרה מיחזקאל¹ ז'. דוקא גדול ולא קטן, משום דכתיב בחגיגה (דף י"ג ע"א) ההוא ינוקא דהוה מהרהר. ואגב זה נמי אין נוהגין לומר קטן ההפטרה מוישמע² ביום הראשון דחג השבועות. אבל אין איסור בדבר. מה שקורין למוספים תקנת חכמים היא ולא מן התורה. ועיין במיימוני בפ' י"ג מהלכות תפלה וברכות [ד"ה] כתבו התוספ' אבל תלמיד אחד לא הודה לו והביא ראיה מן האשירי במגילה פ' הקורא³ פ' יתרו. גבי וכן הנהיגו רבינו אליקים שקו' חובת היום כו' ש"מ שהוא מן התורה. וזכורני [שהיה נפקותא לענין זה] אם הקטן עלה למפטיר ורוצה הקטן לקרות הפ' מן מוסף.