ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות אמנין א׳:ב׳Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Artisans 1:2
א׳וְזֶה שְׁלֹשֶׁת הַדִּינִים שֶׁל הָאַרְבָּעָה שׁוֹמְרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל שֶׁהֵם חִיּוּב וּפְטוּר וּמְמֻצָּע. בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה תִּקּוּנִים הַנַּ"ל כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת טוֹב וָרָע וּמְמֻצָּע כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע עַל הַכֹּל וּפָטוּר שֶׁזֶּה בִּבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה בְּחִינַת טוֹב שֶׁשָּׁם כָּל הַפְּטוּרִים וְאֵין שָׁם שׁוּם חִיּוּב כְּלָל וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בְּשׁוּם תַּשְׁלוּם שָֹכָר רַק עוֹשֶֹה הַכֹּל מֵאַהֲבָה כְּבֵן הָעוֹבֵד אֶת אָבִיו מֵאַהֲבָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּלְכוּת עַל יְדֵי בְּחִינַת בֵּן בִּבְחִינַת כָּל יִשְֹרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת). אֲבָל שׁוֹאֵל הוּא לְהֵפֶךְ שֶׁכָּל הֲנָאָה שֶׁלּוֹ שֶׁזֶּה כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמְּבַקֶּשֶׁת וּמִתְאַוָּה כָּל הַתַּאֲוֹת וְהַהֲנָאוֹת וְעַל כֵּן הוּא צָרִיךְ שְׁמִירָה יְתֵרָה כִּי שָׁם צָרִיךְ לִשְׁמֹר בְּיוֹתֵר וְעַל כֵּן חַיָּב בַּכֹּל כִּי שָׁם כָּל הַחִיּוּבִים כִּי הִיא נִקְרֵאת חוֹבָה כַּמּוּבָא. וְהַשׁוֹמֵר שָֹכָר הוּא בְּחִינַת הָעֶבֶד כִּי נִשְֹכַּר לוֹ לִשְׁמֹר כְּעֶבֶד, וְעַל כֵּן הוּא מְמֻצָּע וְחַיָּב בְּמִקְּצָת וּפָטוּר בְּמִקְּצָת בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרָע שֶׁזֶּה בְּחִינַת מט"ט שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶבֶד:
1