ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות שלוחין ה׳:ל״טLikutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Emissaries 5:39
א׳וְזֶהוּ בְּחִינַת פָּחוֹת מִשְּׁתּוּת מְחִילָה, שְׁתּוּת קוֹנֶה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה, יָתֵר מִשְּׁתּוּת בָּטֵל מִקָּח, כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת בְּעִנְיַן זֶה הַפְּגָם שֶׁאֵין מִשְׁתַּדְּלִין לְחַפֵּשֹ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק כָּרָאוּי וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין שְׁלֹשֶׁת הַדִּינִים הַנַּ"ל הַנֶּאֱמָרִים לְעִנְיַן אוֹנָאָה, שֶׁהֵם שְׁתּוּת וּפָחוֹת מִשְּׁתּוּת וְיָתֵר מִשְּׁתּוּת, כִּי יֵשׁ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין קְצָת לְבַקֵּשׁ:
1
ב׳אֶת הַצַּדִּיק עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ, אֲבָל עֲדַיִן אֵין מְבַקְּשִׁין אוֹתוֹ כָּרָאוּי עַד שֶׁיְּבָרֵר אֶת בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם בִּשְׁלֵמוּת וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה שֶׁאֲפִלּוּ הַמַּתְחִיל לְהִתְקָרֵב צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ עוֹד יוֹתֵר עַד שֶׁיִּמְצְאוּ הֵיטֵב אֶת בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵר לָהֶם הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת. וְאֵלּוּ הַמִּתְרַשְּׁלִין בָּזֶה, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הֵם מְקֹרָבִים קְצָת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל כֵּן הַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם מְבֹרָר קְצָת, אֲבָל לֹא בִּשְׁלֵמוּת וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הָאוֹנָאָה פָּחוֹת מִשְּׁתּוּת שֶׁנִּתָּן לִמְחֹל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵין הַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם מְבֹרָר בִּשְׁלֵמוּת בָּאִין לִידֵי אֵיזֶה אוֹנָאָה וְטָעוּת, אֲבָל הוּא פָּחוֹת מִשְּׁתּוּת, כִּי עֲדַיִן לֹא נָפְלוּ לִבְחִינַת קְלִפַּת נֹגַהּ לְגַמְרֵי, כִּי הֵם מַמְשִׁיכִין עַצְמָן בְּכָל פַּעַם לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְעַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם טָעֻיּוֹת קְצָת מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מְחַפְּשִֹים אוֹתוֹ כָּרָאוּי, אֲבָל הָאוֹנָאָה וְהַטָּעֻיּוֹת הֵם בִּבְחִינַת פָּחוֹת מִשְּׁתּוּת, כִּי הַצַּדִּיק אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתָם לִפֹּל לִבְחִינַת נֹגַהּ וְעַל כֵּן זֹאת הָאוֹנָאָה נִתָּן לִמְחִילָה, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו וְהוּא יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְבָרֵר הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת לְהִנָּצֵל מִכָּל הַטָּעֻיּוֹת עַל כֵּן נִתָּן לִמְחִילָה, אֲבָל כְּשֶׁהָאוֹנָאָה שְׁתּוּת זֶה בְּחִינַת אוֹתָם שֶׁעוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁקָל, שֶׁמְּלֵאִים סְפֵקוֹת בְּהַצַּדִּיק וּמֵחֲמַת הִתְרַשְּׁלוּתָם לְבַקֵּשׁ וְלַחֲקֹר הֵיטֵב אַחַר הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו, אֲבָל אֵינָם חוֹלְקִים עָלָיו וְאֵינָם פּוֹגְמִים בִּכְבוֹדוֹ, חַס וְשָׁלוֹם וְאֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת נֹגַהּ, שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע, כָּשֵׁר וּפָסוּל וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹנָאָה שְׁתּוּת וְשָׁם קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה, כִּי הַקִּנְיָן מִתְקַיֵּם, כִּי עֲדַיִן יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַצַּדִּיק שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַקִּנְיָנִים כַּנַּ"ל מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים אֵינוֹ חוֹלֵק עָלָיו רַק שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיר אוֹנָאָה, כִּי טָעוּת כָּזֶה לֹא נִתָּן לִמְחֹל עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ, אֲבָל יוֹתֵר מִשְּׁתּוּת הוּא בִּטּוּל מִקָּח, שֶׁהֵם אוֹתָם שֶׁעֲווֹנוֹתֵיהֶם הִטְעוּ אוֹתָם עַד שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה מִנֹּגַהּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹתָן הָאֲנָשִׁים שֶׁנָּפְלוּ לְרַע גָּמוּר בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם עַד שֶׁמְּבַזִּין אֶת הַצַּדִּיק וְשָׁם הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל מִקָּח, כִּי אֵין יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כְּלָל עַל כֵּן הַמִּקָּח בָּטֵל לְגַמְרֵי, כִּי אֵין קִיּוּם לְהַמִּקָּח כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין הֶאָרַת הַצַּדִּיק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הַקִּנְיָנִים שֶׁעַל יָדָם מִתְקַיֵּם הַמִּקָּח כַּנַּ"ל:
2