ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות חזקת מטלטלין ב׳:ג׳Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Movable Property 2:3
א׳נמצא כשאלו השני בעל דינין באים לדין וכופרים זה את זה ואחד מהם ודאי משקר וזה שמשקר הוא פגם במו"מ באמונה ופגם בבחי' הנ"ל בחבחי' לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי שהוא בחי' זכרון. והפגם בא ע"י בחי' רע עין שעינו רעה בשל חבירו וכנ"ל אם ע"י כח המדמה וכו'. כי באמת אנחנו אין חושדין את אחד מישראל שישקר לגמרי בלי שום צד היתר רק יתכוון לגזילה גמורה ח"ו, שזהו בחי' רע עין ממש כי ישראל לא נחשדו ע"ז רק אנו דנין את המשקר שנכשל בעסק ע"י הכח המדמה שהוא מטעה את עין האדם ומדמה לו מילתא למילתא ומורה לו איזה היתר בטעות ע"י הדמיונות של הכח המדמה ועי"ז נכשל בשקר זה לכחש בעמיתו. כי המדמה מטעה לפעממים את האדם היפך האמת כנ"ל ומחמת זה נפגם המו"מ באמונה שהוא בחי' לאדבקא וכנו' בחי' זכרון וכו'. נמצא שאחד מאלו הבעלי ד ינים פגם בבחי' זכרון הנ"ל ע"י הכח המדמה כנ"ל אבל אין יודעין איזהו. וע"כ פסקו חז"ל שכל מי שהמטלטלין בידו הם בחזקתו כי עיקר תיקון והכנעת המדמה הוא ע"י בחי' היד בבחי' וביד הנביאים אדמה וכו' כמבואר שם היטב. כי ע"י היד דהיינו בחי' ניגון שמברר הרוח טובה מן הרוח נכאה וכו' עי"ז זוכין לבחי' זכרון הנ"ל שהוא זמרה ותנו תוף כמבואר במ"א וע"כ מי שהדבר בידו הוא בחזקתו כי אנו מאמינין את זה שהדבר בידו כי הוא מוחזק ביותר באמונה המו"מ הזה כי עיקר הדבר תלוי בבחי' היד שע"י מכניעין המדמה שעי"ז זוכין לבחי' זכרון לאדבקא וכו' שהוא בחי' מו"מ באמונה כנ"ל. כי באמת אין אנו חושדין את אחד מהם לבחי' רע עין כנ"ל רק שזה שמשקר נכשל ע" י הכח המדמה שהטעה אותו ומראה לו היתר בטעות כנ"ל. וזה שאר"ל על שבועעת מודה במקצת חזקה אין אדם מעיז וכו' אלא אשתמוטי הוא דקא משתמיט, היינו שאינו בבחי' רע עין לגמרי שהוא סטרא דמותא בחי' עזות ושקר גמור רק שאנו חושדין אותו שמשתמט וממציא לו היתר מאחר שבדעתו לפורעו לבסוף רק שמשתמט לעת עתה ע"כ אינו עושה איסור. וזה בחי' כח המדמה שמטעה את האדם היפך האמת כנ"ל. כי באמת אסור לכפור כלל אפילו לפי שעה. וכן ארז"ל על שבועת היסת שתיקנו בכופר בכל מחמת ספק מלוה ישנה שיש לו עליו, זהו ג"כ בחי' כח המדמה ממש שמדמה לו בספיקות כאלו חבירו חייב לו וע"כ מותר לו לכפור בו, וזהו ממש בחי' כח המדמה. כי הכלל שאין אנו חושדין אותו רק שנכשל ע"י בחי' כח המדמה כנ"ל, וע"כ ההלכה רווחת המוציא מחבירו עליו הראיה כי חזקה כל מה ששי ביד האדם הוא שלו כי אנו מאמינין יותר את זה שבידו שמדבר אמת ולא נכשל ע"י המדמה כי עיקר הכנעת המדמה ע"י בחי' היד כנ"ל. וע"כ עיקר חזקת המטלטלין הוא תיכף כשבא לידו כי כל המטלטלין היוצאים מיד אחד ליד חבירו על ידם נעשה התיקון הנ"ל שהוא בחי' נוטה שמים כיריעה שהוא בחי' זכרון כנ"ל. וזה תלוי ביד ד ייקא שהוא הכנעת המדמה שבו תלוי הזכרון כנ"ל. וע"כ עיקר חזקת מטלטלין הוא ביד דייקא:
1