ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות ברכת השחר ה׳:ב׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws for Morning Blessings 5:2
א׳ וְזֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁעִקַּר הַהִתְעוֹרְרוּת הוּא בַּחֲצוֹת לַיְלָה שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲצוֹת לַיְלָה קָשֶׁה מְאֹד לְהַשִּיג, עַד שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ג) שֶׁאֲפִלּוּ מֹשֶׁה לֹא יָדַע חֲצוֹת אֵימַת וְאָמַר (שְׁמוֹת יא) כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וְאָז דַּיְקָא בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע וְהַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲצוֹת הָיְתָה הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה וּמִשָּׁם סוֹד אִסּוּר חָמֵץ בְּפֶסַח שֶׁהוּא תָּלוּי רַק בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי אֵין בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה אֶלָּא מַשֶּׁהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְאָז הִבְחִין בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינוֹ שֶׁל בְּכוֹר, וְהִבְחִין בֵּין בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם וּבֵין בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וּפָסַח עַל בָּתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִבְדִּילָם מִן הַמִּצְרִים וְעַל-יְדֵי זֶה הָיְתָה הַגְּאֻלָּה שֶׁל פֶּסַח וְכָל זֶה נִצְטַוִּינוּ בְּפָרָשַׁת 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים', כִּי כָּל זֶה הוּא גַּם כֵּן סוֹד קִדּוּשׁ הֶחָדָשׁ שֶׁמֹּשֶׁה נִתְקַשָּׁה עַל זֶה, כִּי קָשֶׁה לְכַוֵּן סוֹד הַנְּקֻדָּה שֶׁמִּתְקַדֵּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁהוּא כְּשֶׁהַלְּבָנָה סוֹד כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא בְּתַכְלִית הַמֻּעָט, וְאָז דַּיְקָא מְמַלְּאִין אוֹתָהּ מִפְּגִימָתָהּ וּמְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים כַּיָּדוּעַ, שֶׁכָּל הַדִּינִים נֶאֱחָזִין בִּפְגִימוּ דְּסִיהֲרָא וְכוּ' וּלְהֵפֶךְ כַּד אִתְמַלְיָא סִיהֲרָא עַל-יְדֵי קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים, וְעַל-כֵּן זֹאת הַנְּקֻדָּה שֶׁל קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ הָיָה קָשֶׁה לְהַשִּיג גַּם לְמֹשֶׁה כִּי הוּא סוֹד כָּל הַנַּ"ל שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהַשִּיג:
1