ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות ברכת השחר ה׳:ג׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws for Morning Blessings 5:3

א׳ וּבָזֶה תָּלוּי כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל כְּלוּלִים בְּמֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהוּא כָּלוּל מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִתְפַּשְׁטוּתָא דְּמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא וְדָרָא וּבְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מֹשֶׁה (וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן עב לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא) שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ מְלֻבָּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וְכוּ' וְזֹאת הַנְּקֻדָּה בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁמְּלֻבָּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד הִיא עוֹמֶדֶת בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן שֶׁהוּא בֵּין הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּדֻשָּׁה, וְעַל-יְדֵי זֶה כָּל כֹּחוֹ לְהִתְגַּבֵּר לָצֵאת בְּכָל פַּעַם מֵרַע לְטוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְּׁמָד לְרָצוֹן וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת כָּל עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי הוּא עַל-יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא כָּלּוּל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וְעוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת מֵרַע לְטוֹב מִשְּׁמָד לְרָצוֹן כִּי בְּוַדַּאי הָאָדָם בְּעַצְמוֹ אֵין בּוֹ כֹּחַ לָזֶה, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל אָדָם הוּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה בְּכָל עֵת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קִדּוּשִׁין ל) יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו בְּכָל יוֹם וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ וְכוּ' וְעִקַּר הָעֵזֶר וְהַסִּיּוּעַ דִּלְעֵלָּא הוּא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים, כַּמּוּבָן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי מוּבָא בִּסְפָרִים שֶׁבֵּין הַקְּדֻשָּׁה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא כְּחוּטָא דָּקִיק וְכוּ' וְעַל-כֵּן הָאָדָם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה בְּכָל עֵת בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד (שְׁמוּאֵל א, א) כְּפֶשַֹע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת וּכְתִיב (תְּהִלִּים עג) וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי וְכוּ', וּכְתִיב (שָׁם צד) לוּלֵא ה' עֶזְרָתָה לִי כִּמְעַט וְכוּ', עַל-כֵּן בֶּאֱמֶת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עִקַּר הַצַּדִּיקִים וְהַיְרֵאִים שֶׁבְּכָל דּוֹר הֵם אוֹתָן שֶׁנִּתְקָרְבוּ וְנִקְרְאוּ עַל שָׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה כב) אֲפִלּוּ קָרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֲרֵי זֶה עַם הָאָרֶץ וְכוּ', כִּי עִקַּר הַכֹּחַ לְהִנָּצֵל בְּכָל עֵת מִמַּה שֶׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל הוּא רַק עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁעוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן וְכַנַּ"ל: