ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר א׳:ד׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Morning Conduct 1:4

א׳וְאָז כְּשֶׁנִּתְרַצָּה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְמשֶׁה עַל־יְדֵי שֶׁמָּצָא טוֹב בְּכָל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל כַּנַּ״ל, כִּי מֹשֶׁה הָיָה כֻּלּוֹ טוֹב, בִּבְחִינַת (שמוֹת ב, ב): ״וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא״, וְעַל־כֵּן הָיָה לוֹ כֹּחַ תָּמִיד לִמְצֹא הַטּוֹב בְּכָל אֶחָד אֲפִלּוּ בְּהַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כַּנַּ״ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַצָּה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כַּנַּ״ל, וַאֲזַי צִוָּה לָהֶם עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁיָּבִיא כָּל אֶחָד נִדְבַת לִבּוֹ לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּי הָיָה מְעוֹרֵר הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד כְּפִי הַטּוֹב שֶׁהָיָה לוֹ – הֵבִיא נִדְבַת לִבּוֹ הַטּוֹב לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.

ב׳כִּי הַמִּשְׁכָּן נִבְנָה מִכָּל הַטּוֹב שֶׁנִּתְבָּרֵר מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שמות כה, ג-ד): ״זהָָב וָכֶסֶף וּנְחשֶֹׁת וּתְכֵלֶת וְאַרְגָמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְכוּ׳״ – שֶׁהֵבִיא כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁלּוֹ, כִּי זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וּתְכֵלֶת וְכוּ׳, הֵם בְּחִינַת הַגְּוָנִין עִלָאִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיּשְִׂרָאֵל.

ג׳שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ״יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר״ (ישעיה מט, ג), שֶׁהֵם כְּלוּלִים מִגְּוָנִין סַגִּיאִין (סימן כה), הַיְנוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כְּלוּלִים מִגְּוָנִין סַגִּיאִין, כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נְקֻדָּה טוֹבָה, אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים שֶׁבָּהֶם, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקוטי מוהר״ן חלק א׳ סימן לד). וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בָּהֶם כַּנַּ״ל.

ד׳וְזֶה בְּחִינַת הַגְּוָנִין שֶׁהָיוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהַמִּשְׁכָּן, בְּחִינַת ״זָהָב וָכֶסֶף וְכוּ׳״, שֶׁהֵבִיא כָּל אֶחָד מִנִּדְבַת לִבּוֹ הַטּוֹב, כִּי שָׁם הָיוּ כְּלוּלִים כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת גְּוָנִין עִלָּאִין שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיּשְִׂרָאֵל.

ה׳וְעַל־כֵּן אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁאָז הֻצְרַךְ מֹשֶׁה לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כַּנַּ״ל, עַל־כֵּן אָז דַּיְקָא נִצְטַוּוּ עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּי הַמִּשְׁכָּן נִבְנָה מִזֶּה, מִנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנַּ״ל, כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ: ״שְׁחוֹרָה אֲנִי – בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְנָאוָה אֲנִי – בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן״, הַיְנוּ בַּנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּעַצְמִי שֶׁהֵם בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ״ל.

ו׳וְכֵן מוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ״ל הַנַּ״ל – שֶׁעַל־יְדֵי הַטּוֹב שֶׁמּוֹצְאִין בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה נִבְנָה הַמִּשְׁכָּן, וְעַל־כֵּן זֶה שֶׁיָּכוֹל לִמְצֹא כָּל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַזָּן כַּנַּ״ל, הוּא יוֹדֵע כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיַן הַמִּשְׁכָּן שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַצַּדִּיקִים הַנַּ״ל, עַיֵּן שָׁם, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן הוּא עַל־יְדֵי־זֶה, עַל־יְדֵי הַטּוֹב הַנַּ״ל.

ז׳וּבָזֶה מְקֻשָּׁרִים הֵיטֵב דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ״ל הַנַּ״ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.