ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר ג׳:ב׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Morning Conduct 3:2

א׳וְזֶה בְּחִינַת ״יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר״. כִּי הָאֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת ״מַלְכוּת״ (זהר בלק קצח:), שֶׁנִּקְרֵאת שַׁחַר, בְּחִינַת ״אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר״, כַּיָּדוּעַ (זהר ויקרא כא:).

ב׳כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא בַּבֹּקֶר, בִּבְחִינַת: ״חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ״, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ״נַפְקַת בְּצַפְרָא״, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת הָאֱמוּנָה ״שַׁחַר״ כַּנַּ״ל.

ג׳וְעַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי, וּלְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד שֶׁיַּעֲמוֹד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר כְּדֵי שֶׁיַּעֲסוֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, לְהַעֲלוֹת וּלְהַשְׁלִים לְגַדֵּל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: ״שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר״, בְּחִינַת (תהלים נז, ט): ״אָעִירָה שָׁחַר״, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם לְעוֹרֵר הַשַּׁחַר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכָה לְהַגְדִילָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ עַד אוֹר הַיּוֹם, שֶׁאָז עִקַּר עֲלִיָּתָהּ וּשְׁלֵמוּתָהּ, בִּבְחִינַת ״חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ׳״, בְּחִינַת ״נַפְקַת בְּצַפְרָא״ כַּנַּ״ל.

ד׳וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲבוֹדָה הוּא לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לַעֲמֹד בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְכַמָּה וְכַמָּה מְקוֹמוֹת (זהר לך לך צב:, בא כז:, בשלח מו.), מִגֹּדֶל הָאַזְהָרָה שֶׁמְחֻיָּב כָּל מִי שֶׁנָּגַע יִרְאַת ה׳ בְּלִבּוֹ לַעֲמֹד בַּחֲצוֹת לַיְלָה דַּוְקָא.

ה׳כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטְּלִין וּמְשַׁבְּרִין וּמְבַעֲרִין מִדַּעְתּוֹ שְׁנֵי מִינֵי קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת הַנַּ״ל, שֶׁהֵם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶם שׁוּם תְּשׁוּבָה וְתֵרוּץ, כִּי עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: ״כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן״, וּצְרִיכִין לִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד וְכַנַּ״ל. וְעוֹד יֵשׁ קֻשְׁיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם וְכוּ׳, וְגַם אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת, לִפְעָמִים נִסְתְּמוּ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל וְאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן. וְאֵלוּ הַקֻּשְׁיוֹת הֵם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, לְפִי הַשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

ו׳וְהַתִּקּוּן לָזֶה לִזְכּוֹת לִפְתֹּחַ אֶת הַדַּעַת וּלְגַלּוֹת שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל הוּא עַל־יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים וְכוּ׳ כַּנַּ״ל. וְאָז זוֹכִין לְשָׁלוֹם וְנִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּפִירוּת וְאֶפִּיקוֹרְסִית, וְזוֹכִין לָדַעַת לְהָשִׁיב עַל אֶפִּיקוֹרְסִית שֶׁבְּלִבּוֹ וְכוּ׳ כַּנַּ״ל.

ז׳וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, כִּי יוֹם וְלַיְלָה שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר וְחשֶׁךְ, הֵם בְּחִינַת דַּעַת וּכְסִילוּת שֶׁהוּא הַסְתָּרַת הַיְּדִיעָה, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ״ל בְּהַתּוֹרָה ״דִּרְשׁוּ וְכוּ׳״ (סימן לז), שֶׁהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת אוֹר, וְהַכְּסִילוּת, בְּחִינַת הַסְתָּרַת הַיְּדִיעָה, הוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, כִּי הַחֹשֶׁךְ נִמְשָׁךְ מֵחֶשְׁכַּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא הַסְתָּרַת הַיְּדִיעָה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת הַנַּ״ל.

ח׳כּיִ אִיתָא בּזַּהַֹר (עין בסדור קול יעקב הנהגת הלילה): ״כַּד פָּרִישׂ לֵילְיָא גַדְפָהָא, אֲזַי מִסְתַּתְּמִין תַּרְעִין דְּגַן עֵדֶן, וְנִימוּסֵי גַרְדוּנִין נָפְקִין בְּעָלְמָא, וְעָלְמָא אִתְנַהֵג עַל יְדָא דְמַטְרוֹנִיתָא״.

ט׳הַיְנוּ כִּי בַּלַּיְלָה אָז מִתְגַּבֵּר הַחֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא הֶעְדֵר הַדַּעַת, שֶׁהוּא סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן עֵדֶן, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל, וְאָז נִימוּסֵי גַרְדוּנִין נַפְקִין בְּעָלְמָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדִּינִים וְהַקְּלִפּוֹת, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם בִּכְפִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת בַּלַּיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן עֵדֶן כַּיָּדוּעַ, וְכַנַּ״ל.

י׳וּכְדֵין ״עַלְמָא אִתְנַהֵג עַל־יְדָא דְּמַטְרוֹנִיתָא״, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּלְכָּה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בַּלַיְלָה, בְּעֵת הַחֹשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, אָז צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת מַטְרוֹנִיתָא הַנַּ״ל, וְזֶה בְּחִינַת (תהלים צב, ג): ״וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת״, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ״ל בְּמָקוֹם אַחֵר (בלקוטי מוהר״ן חלק א׳ סימן לה), עַיֵּן שָׁם.

י״אוְזֶהוּ בְּחִינַת הַשֵּׁנָה שֶׁבַּלַּיְלָה, כִּי בַּלַּיְלָה אָז נִמְשַׁךְ הַחֹשֶׁךְ בָּעוֹלָם, וְעִקַּר הַחשֶׁךְ נִמְשַׁךְ מֵהַחֹשֶׁךְ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֹמֶק הַמֻּשָּׁג, בְּחִינַת (תהלים יח, יב): ״יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ״, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, וְאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם תֵּרוּץ בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן. שֶׁאֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת הֵם בְּחִינַת חֹשֶׁךְ הַמַּסְתִּירִין הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הַחֹשֶׁךְ אִי אֶפְשָׁר לְסַלֵּק עַל־יְדֵי שׁוּם דַּעַת כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד כַּנַּ״ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא תֵּרוּץ עַל אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת, וּצְרִיכִין לִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד כַּנַּ״ל.

י״בוְזֶהוּ בְּחִינַת שֵׁנָה שֶׁל לַיְלָה, כִּי שֵׁנָה הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת. וְאָז בִּשְׁעַת שֵׁנָה נִכְנַס הַדַּעַת לְתוֹךְ אֱמוּנָה וְנִתְחַדֵּשׁ שָׁם, בִּבְחִינַת: ״חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ״, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ״ל בְּהַתּוֹרָה ״אַשְׁרֵי הָעָם וְכוּ׳״ (בלקוטי מוהר״ן חלק א׳ סימן לה), עַיֵּן שָׁם.

י״גהַיְנוּ בִּשְׁעַת חֶשְׁכַּת לַיְלָה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִשְׁלוֹט בָּעוֹלָם אֵלּוּ הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶשְׁכַּת לַיְלָה, אָז צְרִיכִין לְשֵׁנָה, שֶׁהִיא תִּקוּן וְנַיְחָא לַמֹּחִין, כִּי אָז צְרִיכִין לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֵׁנָה, הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד.

י״דשֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת שֵׁנָה שֶׁמְּסַלְּקִין אָז הַדַּעַת לְגַמְרֵי וְסוֹמְכִין רַק עַל אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שֶׁמְּקַבְּלִין עַל עַצְמָן קֹדֶם הַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי קְרִיאַת־שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, שֶׁהוּא אֱמוּנַת הַיִּחוּד, כִּי בִּשְׁעַת שֵׁנָה נִכְנָסִין הַמֹּחִין לְתוֹךְ אֱמוּנָה, כִּי כְּנֶגֶד אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת תֹּקֶף הַחֹשֶׁךְ שֶׁל לַיְלָה, שָׁם צְרִיכִין לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי בִּבְחִינַת שֵׁנָה מַמָּשׁ, וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד.