ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר ד׳:י׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Morning Conduct 4:10

א׳וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כִּי הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּמִים, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַדְלָקַת כָּל הָאוֹרוֹת וְהַנֵּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת (זהר שמיני לז.): ״לאְנַהְ רָָא שׁ רְַגיִן וּלְאַדְלָקָא בּוּצִינִין״.

ב׳שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין מֹחִין, שֶׁהֵם עִקַּר הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁאוֹמְרִים אָז: ״וְשֶׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְנוֹרָה וְכוּ׳״. כִּי הַמְשָׁכַת הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּמִים, זֶה בְּחִינַת שֶׁנִּמְשָׁךְ שֶׁמֶן הַטּוֹב – ״שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ״ (שמות ל, כה), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, לְתוֹךְ כֵּלִים וְצִמְצוּמִים, שֶׁהֵם הַשֶּׁמֶן וְהַכְּלִי וְהַפְּתִילָה, שֶׁבָּהֶם נִתְלֶה הָאוֹר, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָאוֹרוֹת, כִּי הוּא אוֹר כָּל הָאוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כז, א): ״ה׳ אוֹרִי וְיִשְׁעִי״.

ג׳וְזֶהוּ בְּחִינַת תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה, כִּי אָז עָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם וְכוּ׳, כִּי מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה זֶה עִקַּר בְּחִינַת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם חָכְמַת יָוָן, מֵחֲמַת שֶׁהֵם עָסְקוּ בָּזֶה בְּיוֹתֵר לְהַמְשִׁיךְ הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת בָּעוֹלָם, כַּיָּדוּעַ (ויקרא רבה יג, ה), שֶׁזֶּה עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, עַל מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ״ל.

ד׳וְעַל־כֵּן הָיְתָה אָז עֵת צָרָה גְּדוֹלָה, כִּי רָצוּ לְהַשְׁכִּיחַ הַתּוֹרָה לְגַמְרֵי עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם הֵפֶךְ הַתּוֹרָה.

ה׳כִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הֵם בְּחִינַת שִׁעוּרִים וְכֵלִים לְהַמְשִׁיךְ עַל יָדָם הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת כַּנַּ״ל, וְהֵם רָצוּ לְהַשְׁכִּיחַ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עַל מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ״ל.

ו׳כְּמוֹ עַכְשָׁיו, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְרוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת בָּעוֹלָם וּלְהַשְׁכִּיחַ הַתּוֹרָה לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּמְשַׁךְ אַחַר דַּרְכֵּיהֶם הוּא פּוֹרֵק עוֹל לְגַמְרֵי וּמְגַלֵּחַ זְקָנוֹ וּפֵאוֹתָיו וְשׁוֹתֶה יַיִן נֶסֶךְ, עַד שֶׁפּוֹרֵק עוֹל לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְלָן.

ז׳אֲבָל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים הִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה, וְעָשָׂה עִמָּנוּ נֵס גָּדוֹל וְנִפְלָא אָז בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל, עַד אֲשֶׁר לֹא דַּי שֶׁהִכְנִיעוּ וְהִפִּילוּ מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה מַפָּלָה גְּדוֹלָה, אַף גַּם עַל־יְדֵי תֹּקֶף הַנֵּס הִמְשִׁיכוּ אוֹר נִפְלָא בָּעוֹלָם לְדוֹרוֹת, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ עַל־יְדֵי־זֶה לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַנַּ״ל כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ, דְּהַיְנוּ אוֹר הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּמִים הַנַּ״ל.

ח׳שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה גָּדוֹל בְּיוֹתֵר – הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן וְחָכָם כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לַעֲשוֹת צִמְצוּמִים נִפְלָאִים שֶׁיָּאִיר גַּם בּוֹ הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת כַּנַּ״ל. וּבְחִינָה זֹאת נִמְשֶׁכֶת עָלֵינוּ בַּחֲנֻכָּה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַמֻּפְלָגִים בְּמַעֲלָה שֶׁתִּקְּנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הֶאָרָה הַנַּ״ל עַל כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ, אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. כִּי מְבֹאָר בְּכַוָּנוֹת חֲנֻכָּה (פרי עץ חיים חנכה פרק ד), שֶׁעִנְיַן חֲנֻכָּה הוּא, שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר הַנִּפְלָא, שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַיִּחוּדִים – שֶׁמַּמְשִׁיכִין אוֹתוֹ לְמַטָּה, הַיְנוּ לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים.

ט׳כִּי בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב מַדְלִיקִין נֵרוֹת שֶׁל מִצְוָה, כִּי אָז הוּא עִקַּר עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ״ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵר מִצְוָה, שֶׁאָז מֵחֲמַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב נוֹפְלִים הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עוֹלָה מִבֵּינֵיהֶם, וְאָז מְאִירָה בְּאוֹר גָּדוֹל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדְלָקַת נֵרוֹת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שֶׁמַּדְלִיקִין אוֹתָהּ בִּמְקוֹמָהּ בְּעֵת עֲלִיָּתָהּ.

י׳אֲבָל בַּחֲנֻכָּה – הַהַדְלָקָה הוּא בְּדֶרֶךְ נֵס נִפְלָא, כִּי אָז אֵין לָהּ עֲלִיָּה כָּל־כָּךְ, כִּי הֵם יְמֵי הַחוֹל, כִּי אָז אֵין מִתְבַּטְּלִים הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת לְגַמְרֵי כְּמוֹ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ מַדְלִיקִין הַנֵּר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַיִּחוּדִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּמִים.

י״אהַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ״ל, שֶׁהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד מַמְשִׁיכִין תִּקּוּנִים נִפְלָאִים כָּאֵלֶה, עַד שֶׁמְּאִירִין בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּמִים גַּם לְמַטָּה בַּדִּיּוּטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא יָרְדָה הַשְּׁכִינָה לְשָׁם (סכה ה.).

י״בוְעַתָּה עַל־יְדֵי תֹּקֶף הַנֵּס מַדְלִיקִין שָׁם דַּיְקָא הַנֵּר חֲנֻכָּה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּמִים לְמַטָּה לְמַטָּה, לְהָאִיר בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְקַבֵּל, אֲפִלּוּ אִם הוּא הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, אֲפִלּוּ הַחוֹלֶה הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּחֳלָיֵי הַנֶּפֶשׁ עַל־יְדֵי רִבּוּי עֲוֹנוֹתָיו – לְהָאִיר גַּם בּוֹ הֶאָרָה מֵהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, עַל־יְדֵי גֹּדֶל כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁמַּמְשִׁיכִין תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה בָּעוֹלָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֲפִלּוּ בִּבְחִינַת יְמֵי הַחוֹל, שֶׁאֵין יְכוֹלִין עֲדַיִן לְהַעֲלוֹת בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ״ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן מַמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּמִים לְמַטָּה אֲפִלּוּ בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, כִּי מִגֹּדֶל כֹּחָם – יְכוֹלִים לְהָאִיר אֲפִלּוּ בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, כִּי מִגֹּדֶל כֹּחָם – יְכוֹלִים לְהָאִיר אֲפִלּוּ בְּהַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה מְאֹד, וּלְרַפְּאוֹת אֲפִלּוּ הַחוֹלִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים וְכַנַּ״ל.

י״גוזְֶה בְּחִינַת (תהלים כג, ד): ״גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי״, בְּחִינַת (מיכה ז, ח): ״כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ ה׳ אוֹר לִי״, שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר שֶׁל הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת לְמַטָּה בְּעֹמֶק הַחֹשֶׁךְ, בִּבְחִינַת ״גֵּיא צַלְמָוֶת״, לְהָאִיר לְהַנְּמוּכִים מְאֹד מְאֹד, שֶׁיַּגִּיעַ גַּם אֲלֵיהֶם הֶאָרָה וִידִיעָה מֵאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּדֵי לְרַפְּאוֹתָם וּלְתַקְּנָם וְלַהֲשִׁיבָם אֵלָיו.