ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר ד׳:ט״זLikutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Morning Conduct 4:16

א׳וְהִנֵּה עִנְיַן מַחֲלֹקֶת בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל הַנַּ״ל בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת הַנְּפָשׁוֹת הָרְחוֹקוֹת מְאֹד מְאֹד שֶׁאֵין רָאוּי מִן הַדִּין לְקָרְבָן, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ – לְהַעֲלִים הָאוֹר מֵהֶן שֶׁלֹּא יִתְקָרְבוּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ – כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כֵּלִים וְצִמְצוּמִים כָּאֵלֶּה, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְהָאִיר גַּם בָּהֶם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְבוּ גַּם הֵם וְכַנַּ״ל.

ב׳הִנֵּה עִנְיַן מַחֲלֹקֶת זֹאת זֶהוּ בְּחִינַת כְּלַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר עַל הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים הָעוֹסְקִים לְקָרֵב נְפָשׁוֹת הָרְחוֹקִים לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁרַבִּים מְאֹד קָמִים עֲלֵיהֶם, וְגַם רַבִּים מִגְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים חוֹלְקִים עֲלֵיהֶם, מֵחֲמַת שֶׁמִּדַּת הַדִּין מִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנַס בְּלִבָּם טִינָא, עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ אֵינוֹ מִתְנַהֵג כָּרָאוּי וְחוֹלְקִים עָלָיו, כַּאֲשֶׁר כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים בְּרוֹב הַדּוֹרוֹת. וּבִפְרָט בְּיָמֵינוּ בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא שֶׁנִּתְרַבֶּה הַקָּטֵגוֹרְיָא בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְאֹד (כתבות קיב:), וּבְיוֹתֵר עַל רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, עַל אֲשֶׁר מָסַר נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד, וְעָסַק כָּל יָמָיו לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הָרְחוֹקִים לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ.

ג׳וְזֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁל הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹסִיף וְהוֹלֵךְ הָאוֹר בְּכָל יוֹם, כִּי עוֹשֶׂה בְּכָל פַּעַם צִמְצוּמִים וְכֵלִים נִפְלָאִים בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה בָּעוֹלָם, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא ״יוֹסֵף״, בְּחִינַת ״מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ״ כַּנַּ״ל. וְהַשְּׁבָטִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁכֻּלָּם קְדוֹשִׁים, כִּי הָיוּ כֻּלָּם צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, חָלְקוּ עָלָיו בִּשְׁבִיל זֶה, וְכַנַּ״ל.

ד׳וזְֶה בְּחִינַת (בראשית לז, א): ״וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו״; וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (בראשית רבה פד, ד): שֶׁהָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים, כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ״ל (לקוטי מוהר״ן, חלק א׳, סימן רכח). וזְֶה (שם לז, ב): ״אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף״ – הַיְנוּ שֶׁיּוֹסֵף הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו יַעֲקֹב, וְהָיָה עוֹסֵק גַּם כֵּן לְגַיֵּר גֵּרִים וּלְקָרֵב נְפָשׁוֹת הָרְחוֹקוֹת. כִּי כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְיַעֲקֹב – אֵרַע לְיוֹסֵף, שֶׁזֶּהוּ פֵּרוּשׁ ״אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף״, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם: שֶׁכָּל מַה שֶּקִּׁבֵּל מִשֵּםׁ וָעֵבֶר מָסַר לוֹ, וְכָל מַה שֶּאֵׁרַע לְיַעֲקבֹ – אֵרַע לְיוֹסֵף וְכוּ׳.

ה׳וְכָל זֶה נִסְמַךְ לַפָּסוּק ״מְגוּרֵי אָבִיו״, שֶׁהוּא מַה שֶּׁהָיָה יַעֲקֹב מְגַיֵּר גֵּרִים, וְתֵכֶף נִסְמַךְ ״אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף״ – שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁמָּסַר לוֹ כָּל חָכְמָתוֹ כַּנַּ״ל.

ו׳הַיְנוּ כַּנַּ״ל, כְּמוֹ שֶׁיַּעֲקֹב גִּיֵּר גֵּרִים עַל־יְדֵי עֹצֶם חָכְמָתוֹ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת צִמְצוּמִים כָּאֵלֶּה עַד שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹת הַחוֹלִים בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן הָיָה יוֹסֵף הַצַּדִּיק עוֹסֵק בָּזֶה תָּמִיד, כִּי יַעֲקֹב מָסַר לוֹ כָּל חָכְמָתוֹ, כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הוּא לְהַכְנִיס הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת בָּעוֹלָם – ״לְהוֹדִיע לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וְכוּ׳״ (תהלים קמה, יב).

ז׳וזְֶהוּ בְּחִינַת (בראשית לז, ב): ״יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן״ – ״רוֹעֶה צֹאן״ זֶה בְּחִינַת מַנְהִיג הַדּוֹר שֶׁנִּקְרָא בְּכָל מָקוֹם בְּשֵׁם רוֹעֶה צֹאן. וְזֶהוּ ״בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה וְכוּ׳״, שְׁבַע עֶשְׂרֵה בְּגֵימַטְרְיָא ״טוֹב״, כַּמּוּבָא (זהר סתרי תורה ג), הַיְנוּ שֶׁיּוֹסֵף הָיָה טוֹב לַכֹּל, וְהָיָה כֻּלּוֹ טוֹב, וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה יָכוֹל לְקָרֵב הַכֹּל, כִּי מָצָא בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה קֵרְבָם לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ.

ח׳וְזֶהוּ ״וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה וְכוּ׳״ – שֶׁהֵם בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת, הֵם בְּחִינַת מִשְׁפָּחוֹת הַיְּרוּדוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר כְּדֵי לְקָרְבָם.

ט׳וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִים הָרְחוֹקִים ״בְּנֵי בִלְהָה וּבְנֵי זִלְפָּה״, זֶה רֶמֶז שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם בְּיוֹתֵר הַבַּעַל דָּבָר וְחֵילוֹתָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ״בְּנֵי בִּלְהָה״, בְּחִינַת (יחזקאל כו, כא): ״בַּלָּהוֹת אֶתְּנֵךְ וְכוּ׳״, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י: ״שֵׁדִים״, הַיְנוּ חֵילוֹת הַיֵּצֶר הָרַע, שֶׁהֵם שֵׁדִים וּקְלִפּוֹת, שֶׁהֵם מְבַהֲלִים וּמְבַלְבְּלִים וּמַרְשִׁיעִים אֶת הָאָדָם. וְזֶה בְּחִינַת ״בְּנֵי זִלְפָּה״, בְּחִינַת (תהלים קיט, נג): ״זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים״, כִּי חֵילוֹת הַיֵּצֶר הָרַע הֵם בְּחִינַת בַּלָּהוֹת וְזַלְעֲפוֹת, וְכָל הַנִּמְשָׁכִים אַחֲרֵיהֶם נִקְרָאִים ״בְּנֵי בִלְהָה וּבְנֵי זִלְפָּה״. וְהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל, בְּחִינַת יוֹסֵף, עוֹסֵק עִמָּהֶם וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם כְּדֵי לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ.

י׳וְזֶהוּ ״וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה וְכוּ׳״, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י: ״שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת וְכוּ׳״. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעֹצֶם חָכְמָתוֹ מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּדְמֶה כְּאִלּוּ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת, כִּי מְדַבֵּר עִמָּהֶם שִׂיחַת חֻלִּין, וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמָּהֶם, וּפְעָמִים מְטַיֵּל וּמְשַׂחֵק עִמָּהֶם, וְכָל כַּוָּנָתוֹ כְּדֵי לְקָרְבָם עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְכַמּוּבָן בִּדְבָרָיו זַ״ל בְכַמָּה מְקוֹמוֹת (סימן פא, צא ועוד), כַּמָּה וְכַמָּה הַצַּדִּיק מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֶל הָעוֹלָם, שֶׁכָּל זֶה נֶחְשַׁב אֶצְלוֹ מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת, אֲבָל כַּוָּנָתוֹ רְצוּיָה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּשְׁבִיל לְקָרֵב הָרְחוֹקִים מְאֹד לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָרְבָם כִּי אִם עַל־יְדֵי־זֶה. וְזֶהוּ בְּחִינַת ״וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִּלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה וְכוּ׳״, וְכַנַּ״ל.