ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר ד׳:י״זLikutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Morning Conduct 4:17

א׳וְעַל־כֵּן נִקְרָא ״יוֹסֵף״, בְּחִינַת (בראשית ל, כג): ״אָסַף אֱלֹקִים אֶת חֶרְפָּתִי״ – שֶׁמְּאַסֵּף וּמְבַטֵּל כָּל הַחֲרָפוֹת וּבוּשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי מַחֲזִירֵם בִּתְשׁוּבָה וּמְקָרְבָם לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת (שם): ״יֹסֵף ה׳ לִי בֵּן״, שֶׁעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא ״יוֹסֵף״. הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק עוֹסֵק תָּמִיד לְהוֹסִיף וּלְקָרֵב נְפָשׁוֹת חֲדָשׁוֹת בְּכָל פַּעַם, וּמְבַקֵּשׁ תָּמִיד מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל זֶה, בְּחִינַת ״יֹסֵף ה׳ לִי בֶּן אַחֵר״, שֶׁיּוֹסֵף ה׳ לוֹ בְּכָל פַּעַם תַּלְמִיד חָדָשׁ שֶׁנִּקְרָא בֵּן, כִּי ״כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ יְלָדוֹ״ (סנהדרין יט:). וְהוּא מְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ תָּמִיד לְהוֹסִיף וּלְקָרֵב חֲדָשִׁים, בִּבְחִינַת ״יֹסֵף ה׳ לִי בֵּן אַחֵר״.

ב׳וְעַל־כֵּן ״וְיִשְׁרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו, כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ״ (בראשית לז, ג) – שֶׁאָהַב אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל זֶה מְאֹד, כִּי הוּא חָפֵץ בָּזֶה לְרַחֵם עַל הַכֹּל וְלַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלוֹת לְקָרֵב הַכֹּל. וְזֶהוּ ״כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ״ – ״זָקֵן״ זֶה בְּחִינַת רַחֲמִים גְּדוֹלִים מְאֹד, בְּחִינַת (רש״י שמות כ, ב): ״זָקֵן מָלֵא רַחֲמִים״, בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּיקּוּנֵי דִיקְנָא (זהר נשא קלא.), שֶׁהֵם רַחֲמִים גְּדוֹלִים מְאֹד, הַיְנוּ שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ כָּל הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ״ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְרַחֵם עַל הַכֹּל וּמְקָרֵב כֻּלָּם.

ג׳וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס: ״כִּי בֶן זְקֻנִים״ – ״כִּי בַּר חַכִּים הוּא לֵיהּ״, בַּר חַכִּים וַדַּאי, כִּי צְרִיכִין לָזֶה חָכְמָה גְּדוֹלָה, חָכְמָה נִפְלָאָה, חָכְמָה עֲמֻקָּה מְאֹד מְאֹד, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת כֵּלִים וְצִמְצוּמִים כָּאֵלֶּה, שֶׁיּוּכַל לְקָרֵב נְפָשׁוֹת רְחוֹקוֹת כָּאֵלֶּה, חוֹלִים כָּאֵלֶּה, וּלְהַכְנִיס בָּהֶם הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת וְכַנַּ״ל.

ד׳וְזֶה ״וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים״ – שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, כְּלֵי מִילַת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גְּוָנִין יָפִים, בְּחִינַת כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת (רש״י שם). הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁעוֹסֵק בָּהּ לְקָרֵב נְפָשׁוֹת רְחוֹקוֹת, עַל־כֵּן עָשָׂה לוֹ לְבוּשִׁים נִפְלָאִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גְּוָנִין יָפִים וְנִפְלָאִים, בְּחִינַת ״כְּתֹנֶת פַּסִּים״, הַיְנוּ בְּחִינַת צִמְצוּמִים נִפְלָאִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֵּלִים וּלְבוּשִׁים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ עַל יָדָם הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת אֲפִלּוּ לְהָרְחוֹקִים מְאֹד וְכַנַּ״ל, כִּי בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים הַנַּ״ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ״ל, הֵם כְּלוּלִים מִכָּל הַגְּוָנִין, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַכֵּלִים וְהַלְּבוּשִׁין שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁעַל יָדָם מַשִּׂיגִין אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים (זהר חלק ג׳ רעז.; תקוני זהר יב.): ״דְּאִיהִי כְּלִילָא מִכָּל הַגְּוָנִין״.