ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות פסח ט׳:ד׳Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Passover 9:4
א׳וְכָל הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לְהַמְשִׁיךְ בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד, כַּמּוּבָן שָׁם. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד בִּדְבָרָיו לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ, חַס וְשָׁלוֹם בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם. עַל-כֵּן עִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן כְּשֶׁזּוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן. (וְכַמּוּבָן בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר) שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל-יְדֵי הָרָצוֹן, עַיֵּן שָׁם, מִכָּל שֶׁכֵּן הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר שֶׁכְּבָר עָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ וּבְוַדַּאי עֲדַיִן מִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם עוֹד כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם בְּיַלְדוּתָם וּבְזִקְנוּתָם. וּמִי יוֹדֵע אִם יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהִתְחַזֵּק וְלִשָּׁאֵר עַל עָמְדָם תָּמִיד בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם, עַל-כֵּן עִקַּר תִּקּוּנָם עַל-יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן, כִּי הָרָצוֹן עוֹלֶה עַל הַכֹּל וּמְבַטֵּל וּמְבַעֵר כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהָעַקְמִימוּת שֶׁבַּלֵּב וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ', כִּי מֵאַחַר שֶׁהֵאִיר עָלָיו הָאֱמֶת שֶׁיּוֹדֵעַ מֵרָחוֹק שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית לָצֵאת מִגְּרִיעוּת פְּחִיתוּתוֹ וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהוּא רוֹצֶה וּמִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה בְּרָצוֹן חָזָק וּמֻפְלָג אֲפִלּוּ בְּעֹצֶם רִחוּקוֹ, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי הָרָצוֹן חָפְשִׁי תָּמִיד, כִּי שָׁם עִקַּר הַחֵרוּת, כִּי נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת גָּבֹהַּ מְאֹד כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ, (כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּהִלְכוֹת עָרֵב, עַיֵּן שָׁם). וְזֶה בְּחִינַת מַצָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מָן, בְּחִינַת אֲפִיקוֹמָן-אֲפִיקוּ מָן, בְּחִינַת עֻגָּה שֶׁהוֹצִיאוּ וַאֲפִיקוּ מִמִּצְרַיִם-טָעֲמוּ בָּהֶם טַעַם מָן, בְּחִינַת כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל, כִּי תָּמִיד צְרִיכִין יְגִיעָה גְּדוֹלָה לְקַדֵּשׁ אֶת הָאֲכִילָה עַל-יְדֵי הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד, עַל-יְדֵי כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וְכוּ'. וְאָז דַּיְקָא זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁזֶּה עִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן, אֲבָל עַכְשָׁיו בְּפֶסַח בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּוַדַּאי אֵין בְּיָדֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה עַל יָדֵינוּ עַל-יְדֵי בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא, עַל-כֵּן הָיָה קָשֶׁה מְאֹד לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְהֵאִיר עָלֵינוּ מִלְּמַעְלָה הֶאָרָה נִפְלָאָה שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר וְכוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הֶאָרַת הָרָצוֹן מִלְּמַעְלָה אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא זָכִינוּ לָזֶה עֲדַיִן:
1