ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות סימני בהמה וחיה טהורה ד׳:נ׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Domesticated and Undomesticated Animals 4:50

א׳ וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, וְקֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה מָה רָאָה לִשְׁטוּת זֶה? עֵינוֹ הִטְעָתוֹ. רָאָה שֻׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה יוֹצְאָה הֵימֶנּוֹ וְכוּ'. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי הַבֵּרוּר הַנַּעֲשֶֹה עַל-יְדֵי זֶרַע הַיְלוּדִים זֶה בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁנַּעֲשֶֹה עַל-יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁכְּשֶׁהָרַע מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁמּוֹדִיעִין לוֹ מַעֲלָתוֹ כַּנַּ"ל, אֲזַי מְסַבֵּב ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹצֵא דַּיְקָא עַל-יְדֵי גֹּדֶל הִתְגַּבְּרוּתָם שֶׁמַּכְנִיסִין אֶת הַטּוֹב בְּעֹמֶק מַחֲשַׁבְתָּם, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵא הַטּוֹב בְּזֶרַע הַיְלוּדִים. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהַטּוֹב מִתְבָּרֵר, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן הָרָשָׁע שֶׁהִתְגַּבֵּר עַל הַטּוֹב וְלֹא הִנִּיחוֹ לָצֵאת בְּוַדַּאי עָנוֹשׁ יְעַנֵּשׁ כַּנַּ"ל, כִּי גַּם מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל הָמָן לָמְדוּ תּוֹרָה וְכוּ' וְכֵן מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל סִיסְרָא וְסַנְחֵרִיב וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַנַּ"ל, בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב עַל-יְדֵי זֶרַע הַיְלוּדִים, כִּי אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַנַּ"ל הָמָן וְסִיסְרָא וְסַנְחֵרִיב וְכוּ' הִתְגַּבְּרוּ בְּרִשְׁעוּתָם מְאֹד מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ בֵּינֵיהֶם טוֹב נִפְלָא מְאֹד, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַטּוֹב גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן יוֹתֵר, הֵם מִתְגַּבְּרִים עָלָיו בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִזֶּה בָּא עֹצֶם רִשְׁעוּתָם שֶׁל הָמָן וְסִיסְרָא וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. וְה' יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו מְאֹד הוֹצִיא גַּם מֵהֶם הַטּוֹב עַל-יְדֵי זֶרַע הַיְלוּדִים, כִּי מִבְּנֵי בְּנֵיהֶם לָמְדוּ תּוֹרָה וְכוּ'. אֲבָל אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַנַּ"ל בְּוַדַּאי יֹאבְדוּ וְיִתְעַנְּשׁוּ כָּרָאוּי לָהֶם, כִּי צַדִּיק ה' וְיָשָׁר מִשְׁפָּטָיו וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ טָעוּת קֹרַח מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁהַטּוֹב שֶׁלּוֹ נִפְלָא מְאֹד וְיֵצְאוּ מִמֶּנּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים וְסָבַר שֶׁאֵיךְ שֶׁיַַּעֲשֶֹה יִהְיֶה ה' עִמּוֹ כְּאִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֻכְרָח לְהַסְכִּים עִמּוֹ מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ שְׁמוּאֵל וּבָנָיו וְעֶשְֹרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמְרוֹת לְוִיָּה וְכוּ', שֶׁכֹּל הָעוֹלָם תָּלוּי בָּהֶם, עַל-כֵּן סָבַר שֶׁבְּוַדַּאי הוּא יִמָּלֵט, אֲבָל רָאָה וְלֹא יָדַע מָה רָאָה, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי יִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ וּבְוַדַּאי יֵצְאוּ הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ מִמֶּנּוּ וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא בְּעַצְמוֹ עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן וּבְחִירָה. וְאִם הָיָה שׁוֹבֵר תַּאֲוָתוֹ וְלֹא הָיָה חוֹלֵק עַל מֹשֶׁה בְּוַדַּאי הָיָה אַשְׁרֵי לוֹ וְהָיָה זוֹכֶה לְמַה שֶּׁזּוֹכֶה, כִּי קֹרַח הָיָה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד וְהָיָה מוּכָן לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגָה גָּבֹהַּ מְאֹד. וְכַמּוּבָא שֶׁהָיָה בְּמַדְרֵגָה גָּבֹהַּ כָּזֹאת שֶׁנְּשִֹיאוּת אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל הָיָה קָטָן לְפָנָיו וְהוּא טָעָה וְנִתְקַנֵּא בִּנְשִֹיאוּתוֹ וְחָלַק עַל מֹשֶֹה וְסָמַךְ עַל הַטּוֹב שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ, אֲבָל לֹא יָדַע כִּי גָּדְלוּ מַעֲשֵֹי ה' וְכוּ', כִּי הַטּוֹב יָצָא מִמֶּנּוּ, שֶׁיָּצְאוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל מִזַּרְעוֹ וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא נָפַל בְּאֵין סוֹמֵךְ לְגֵיהִנּוֹם וְנֶעֱנַשׁ הַרְבֵּה לְדוֹרוֹת, כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת וַיִּקַּח קֹרַח, וְאִתְפְּלֵג קֹרַח, שֶׁעָשָֹה חִלּוּק וּפֵרוּד בֵּין שְׁנֵי הַהַשָּגוֹת הַנַּ"ל, שֶׁרָצָה לַהֲבִינָם בְּדַעְתּוֹ וְלֹא סָמַךְ עַל אֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא שְׁאָרִי בַּחֲבוּרָא וְסִיֵּם בִּפְרוּדָא, שֶׁרָצָה לְהָבִין בְּדַעְתּוֹ חִבּוּר שְׁנֵי הֲפָכִים שֶׁהֵם הַמְּבוּכוֹת הַנַּ"ל שֶׁנִּרָאִין כִּשְׁנֵי הֲפָכִים. וְסִיֵּם בְּפֵרוּדָא, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶֹה פֵּרוּד גָּמוּר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְחַבְּרָם בְּדַעְתּוֹ, הוּא בָּא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת וּמְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת וְעָשָֹה פֵּרוּד בֵּין הַדְּבָקִים, כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בַּדַּעַת כִּי אִם בָּאֱמוּנָה לְבַד, אֲבָל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל הַמַּאֲמִינִים נִזְהָרִים לִבְלִי לִכְנֹס כְּלָל בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ לְחַבְּרָם בְּדַעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם, רַק סוֹמְכִים עַל אֱמוּנָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הֵם מְחֻבָּרִים וְהַכֹּל אֶחָד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין כִּי גָּבְהוּ שָׁמַיִם וְעַל הָאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְּרָכָיו מִדְּרָכֵינוּ וּמַחְשְׁבוֹתָיו מִמַּחְשְׁבוֹתֵינוּ וְכַנַּ"ל: