ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות ריבית ה׳:מ״דLikutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Interest 5:44
א׳ כִּי בֶּאֱמֶת בַּקְּדֻשָּׁה בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ נְקֻדַּת הָאֱמֶת הַבָּרוּר וְהַזַּךְ שָׁם הוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה עִנְיָן זֶה, הַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַעֲלַת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בַּה' אֱלֹקִים אֱמֶת וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת כְּלָל, כִּי כְּבָר רָאִינוּ אֱמֶת הַרְבֵּה עַל-יְדֵי כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְכוּ' שֶׁעָשָֹה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְֹרָאֵל וְעַל-יְדֵי נִפְלְאוֹת נְעִימוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁחָנַן אוֹתָנוּ וְאַף-עַל-פִּי שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִֹּיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאִי אֶפְשָׁר לְתָרֵץ שׁוּם קֻשְׁיָא שֶׁל הַמְחַקְּרִים, עַל זֶה אָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָה, כִּי אֵין צְרִיכִין לְתָרֵץ וּלְיַשֵּׁב כְּלָל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב כִּי גָּבְהוּ שָׁמַיִם מֵאֶרֶץ, כֵּן גָּבְהוּ דְּרָכָיו מִדְּרָכֵינוּ וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אֲדוֹנֵנוּ, מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁעַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה קֻשְׁיוֹת וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן נה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, עַיֵּן שָׁם. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָאֱמוּנָה הַיְשָׁרָה הָאֲמִתִּיּוֹת וְנוֹפֵל לֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת אֲזַי זֶה הַפְּגָם שֶׁל הָאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת גָּרוּעַ בְּיוֹתֵר, כִּי אָז קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַהֲשִׁיבוֹ, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִין בְּהַשֶּׁקֶר, דְּהַיְנוּ הָאֱמֶת הַמֻּטְעֶה וְהַנָּבוֹךְ בְּלִי טַעַם וְכַנַּ"ל:
1
ב׳ וְזֶהוּ עִנְיָן זָכָה עֵזֶר, לֹא זָכָה כְּנֶגְדּוֹ. שֶׁזָּכַרְנוּ לְמַעְלָה בְּאוֹת כב, אַךְ לֹא בֵּאַרְנוּ שָׁם הֵיטֵב, הַיְנוּ כִּי כְּבָר מְבֹאָר שָׁם שֶׁאֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה כַּמּוּבָא. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶֹה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ". שֶׁלֹּא טוֹב הֱיוֹת הָאֱמֶת לְבַד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִֹּיג עֶצֶם הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן 'אֶעֱשֶֹה לוֹ עֵזֶר', שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה, שֶׁעִקַּר קִיּוּם הָאֱמֶת עַל יָדָהּ וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הָאֱמוּנָה עַל-יְדֵי הָאֱמֶת, שֶׁמִּי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בְּלִי פְּנִיּוֹת וְהַטְעָאוֹת שֶׁל תַּאֲווֹת וּכְבוֹד עוֹלָם הַזֶּה וְכוּ', יוּכַל לְהָבִין מֵרָחוֹק בְּמִי שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִין וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ זָכָה עֵזֶר. לֹא זָכָה כְּנֶגְדּוֹ. הַיְנוּ זָכָה מִי שֶׁהָאֱמֶת שֶׁלּוֹ זַךְ וְצַח, שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת בֶּאֱמֶת וּמִסְתַּכֵּל רַק עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת וְאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, אֲזַי הָאֱמוּנָה הִיא לוֹ עֵזֶר בְּוַדַּאי, כִּי עִקַּר הַקִּיּוּם וְהַחַיּוּת עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה! כִּי עֶצֶם הָאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּדַעַת וּצְרִיכִין רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה עַל-יְדֵי הָאֱמֶת וְכַנַּ"ל, אֲבָל לֹא זָכָה, מִי שֶׁאֵין הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ זַךְ וּמַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חָפֵץ בָּאֱמֶת, אַךְ בֶּאֱמֶת הוּא נוֹטֶה רַק אַחַר כְּבוֹד הָעוֹלָם וְתַאֲווֹתָיו וְכוּ', אֲזַי הָאֱמוּנָה הוּא כְּנֶגְדּוֹ, כִּי בָּא עַל-יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁאֵינוֹ זַךְ לֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנֶגְדּוֹ, כִּי הָאֱמוּנָה כּוֹזְבִיּוֹת הוּא בְּחִינַת אִשָּׁה רָעָה מַר מִמָּוֶת, כִּי הִיא מַטְעָה וּמַדְחָה אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר, כִּי אִי אֶפְשָׁר עוֹד לְדַבֵּר עִמּוֹ, כִּי הוּא אוֹמֵר, אֲנִי מַאֲמִין בְּלִי דַּעַת וָטַעַם כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי תַּאֲווֹתָיו וְכָבוֹד וְכוּ' וְכַנַּ"ל:
2