ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות ריבית ה׳:מ״הLikutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Interest 5:45
א׳ וְזֶה שֶׁמַּזְהִיר הַכָּתוּב, "כְּמַעֲשֵֹה אֶרֶץ מִצְרַיִם וְכוּ' לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלְכוּ". חֻקֹּתֵיהֶם הֵם אֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם, תִּזָּהֲרוּ וְתִשָּׁמְרוּ מִלֶּכֶת בָּהֶם. וְזֶה תָּלוּי עַל-יְדֵי שֶׁתִּהְיוּ נִזְהָרִין מִלַּעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵֹה מִצְרַיִם וּכְמַעֲשֵֹה אֶרֶץ כְּנַעַן וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁלֹּא תִּהְיוּ כְּרוּכִים אַחַר תַּאֲווֹתֵיהֶם וְעִקַּר הוּא תַּאֲוַת נִאוּף, וְלֹא דַּי שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוָה זֹאת בְּיוֹתֵר, אַף גַּם עָשׂוּ לָהֶם חֻקּוֹת וֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת שֶׁהָיוּ שַׁיָּכִים לָזֶה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָיוּ חֲזָקִים יוֹתֵר בְּתַאֲווֹתֵיהֶם עַד שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְמַלְּאוֹת תַּאֲווֹתֵיהֶם וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם בִּזָּיוֹן מִזֶּה. וְהַפָּסוּק מַזְהִיר לְיִשְֹרָאֵל שֶׁלֹּא יַטְעוּ עַצְמָן בָּזֶה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה כְּפִי מַה שֶּׁנִּזְהָר מִמַּעֲשֵֹה מִמְּצְרַיִם וְכוּ', כֵּן הוּא רָחוֹק מֵחֻקּוֹתֵיהֶם וּמֵאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת שֶׁלָּהֶם. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּפִי מַה שֶּׁמְּרַחֵק עַצְמוֹ מֵחֻקּוֹתֵיהֶם וֶאֱמוּנוֹתֵיהֶם הַכּוֹזְבִיּוֹת, כֵּן הוּא רָחוֹק מִתַּאֲווֹתֵיהֶם. וְעַל-כֵּן אָסְרָה תּוֹרָה לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹתֵיהֶם, כְּגוֹן מִנְהַגֵיהֶם וְדַרְכֵיהֶם אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם אִסּוּר וְלֹא עֲבוֹדָה זָרָה, רַק מֵאַחַר שֶׁהָעַכּוּ"ם עָשׂוּ לָהֶם חֹק זֶה, בְּוַדַּאי הוּא שַׁיָּךְ לְתַאֲווֹתֵיהֶם, כִּי חֻקּוֹתֵיהֶם נִמְשָׁךְ מֵאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת שֶׁלָּהֶם, עַל-כֵּן אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל בְּאִסּוּר חָמוּר. וְזֶהוּ, אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם וְכוּ' אֲשֶׁר יַעֲשֶֹה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם וְכוּ'. כִּי מִשְׁפָּטִים וְחֻקּוֹת הֵם בְּחִינַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כִּי מִשְׁפָּטִים הֵם מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהָבִין בָּהֶם טַעַם שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְחֻקּוֹת הֵם דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם טַעַם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְהַכָּתוּב מַזְהִיר אוֹתָנוּ לָלֶכֶת רַק בְּהַמִּשְׁפָּטִים וְהַחֻקּוֹת שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ, שֶׁהֵם עִקַּר הָאֱמֶת הַזַּךְ וְהָאֱמוּנָה הַיְשָׁרָה הָאֲמִתִּיּוֹת, שֶׁעַל יָדָם זוֹכִים לְהִתְרַחֵק מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶה וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל מֵאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת, שֶׁהֵם חֻקּוֹתֵיהֶם, צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מְאֹד וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ, 'אֲשֶׁר יַעֲשֶֹה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם', וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. כִּי גַּם בְּמִשְׁפְּטֵי וְחֻקּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ כַּמָּה דְּרָכִים וְחִלּוּקֵי דֵּעוֹת שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם וְעַל-כֵּן מַזְהִיר הַכָּתוּב, 'אֲשֶׁר יַעֲשֶֹה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם', וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם (יוּמָא פה), שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, זָכָה נַעֲשָֹה לוֹ סַם חַיִּים. לֹא זָכָה נַעֲשָֹה לוֹ סַם מָוֶת. שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ שֶׁנִּמְצָאִים כַּמָּה מִבְּנֵי יִשְֹרָאֵל שֶׁנָּטוּ מִן הָאֱמֶת וְאוֹמְרִים שֶׁכָּל הָאֱמֶת אֶצְלָם וְאִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר כָּל זֶה, אַךְ מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וּמִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הוּא יָכוֹל לְהָבִין הָאֱמֶת מֵרָחוֹק וְלִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לֵידַע מִי הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת וּלְמִי רָאוּי לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ. וְה' אֱלֹקִים אֱמֶת יִתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב וְיַנְחֶנוּ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת עֲדֵי נִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. וְעַל-כֵּן נִסְמָךְ כָּל זֶה לְפָרָשַׁת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים וְגַם קוֹרִין זֹאת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי עִקַּר הַכַּפָּרָה וְהַסְּלִיחָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים נִמְשָׁךְ מֵעֶצֶם הָאֱמֶת וְכַנַּ"ל:
1
ב׳ הִלְכוֹת מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ:
2