ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות בשר בחלב ד׳:א׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Meat and Milk 4:1

א׳לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. כְּתִיב (דְּבָרִים כב, ו): "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ וְכוּ' שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ":

ב׳כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, כַּאֲשֶׁר הִזְהִיר רַבֵּינוּ זַ"ל עַל זֶה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר כַּמְבֹאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְכַמְּבֹאָר בְּסִפּוּר שְׁבָחָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ זָכָה לְמַה שֶׁזָּכָה עַל-יְדֵי שֶׁהִתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְלֹא נָפַל בְּדַעְתּוֹ מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וַאֲפִילּוּ בְּיוֹם אֶחָד הָיָה לוֹ כַּמָּה הַתְחָלוֹת (כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם). וְכַמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ עַל פָּסוּק (דְּבָרִים ו, ז): "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם" – 'בְּכָל יוֹם וְיוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים', וּכְתִיב (שָׁם כז, ט): "הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י: 'בְּכָל יוֹם יִדְמֶה בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִכְנַסְתָּ עִמּוֹ בִּבְרִית'.

ג׳כִּי בֶּאֱמֶת אִם יִסְתַּכֵּל הָאָדָם עַל עַצְמוֹ הֵיטֵב יִרְאֶה שֶׁכָּל הַבִּלְבּוּלִים וּנְפִילוֹת וִירִידוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, הַכֹּל הוּא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַמַּחְשָׁבוֹת מִיּוֹם שֶׁעָבַר לַיּוֹם הַבָּא וּמִשָּׁעָה לְשָׁעָה, שֶׁרֹב הָעוֹלָם הֵם כִּזְקֵנִים בְּעֵינֵי עַצְמָן, וְכָל אֶחָד נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כְּאִלּוּ כְּבָר נִזְקַן בִּדְרָכָיו שֶׁרָגִיל בָּהֶם יָמִים רַבִּים עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב לְדֶרֶךְ אַחֵר. וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר בֶּאֱמֶת, עַל-כֵּן נִמְצָאִים רַבִּים שֶׁמְּיָאֲשִׁים עַצְמָם מִלְּהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִילוּ מְעַט הָעֲבוֹדָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁמְּקַיְּמִים הוּא כְּמוֹ מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, וְעֹשִׂים אוֹתָם בְּלִי הִתְעוֹרְרוּת וְחִיּוּת, וְהַכֹּל מֵחֲמַת הַזִּקְנָה שֶׁקָּפְצָה עֲלֵיהֶם שֶׁנֶּחְשָׁבִים בְּעֵינֵיהֶם כִּזְקֵנִים כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה מַזִּיק מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁהִזְהִיר אַדְמוֹ"ר זַ"ל מְאֹד מְאֹד, וְאָמַר שֶׁאָסוּר לִהְיוֹת זָקֵן, הֵן חָסִיד זָקֵן, הֵן צַדִּיק זָקֵן וְכוּ' (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן נא). כִּי לֹא מִבַּעֲיָא מִי שֶׁתָּעָה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לְגַמְרֵי וְעוֹשֶׂה מַה שֶׁעוֹשֶׂה רַחֲמָנָא לִיצְלָן, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ וְנִדְמֶה בְּעֵינָיו כְּזָקֵן וְרָגִיל בְּמַעֲשָׂיו אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים לְאִישׁ כָזֶה בְּוַדַּאי מַזֶּקֶת הַזִּקְנָה הַזֹּאת בְּלִי שִׁעוּר, כִּי יָכוֹל לֵילֵךְ לְאִבּוּד לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם אִם לֹא יִתְעוֹרֵר לְהִתְחַדֵּשׁ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה בְּחִינַת (אֵיכָה ה, כה) "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ" וְכוּ', 'חַדֵּשׁ' דַּיְקָא. אֶלָּא אֲפִילוּ הַכְּשֵׁרִים קְצָת, וַאֲפִילוּ צַדִּיקִים וַחֲסִידִים, אִם הֵם כִּזְקֵנִים אֶצְלָם וְעוֹשִׂים עֲבֹדָתָם כְּזָקֵן הָרָגִיל מִכְּבָר בָּזֶה, גַּם כֵּן אֵינוֹ טוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ"ל שֶׁאֲפִילוּ צַדִּיק זָקֵן אֵינוֹ טוֹב.

ד׳כִּי הַיֵּצֶר הָרָע נִקְרָא "מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל" (מִשְׁלֵי ד, יג), כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה הוּא הִתְחַדְּשׁוּת, בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה מ, לא) "וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹּחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים", שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם מַמָּשׁ בִּבְחִינַת 'אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם' – 'בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְעֵינֶךָ כַּחֲדָשִׁים' הַנֶּאֱמָר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וְכוּ', כַּנַּ"ל. כִּי מִי שֶׁמְּחַזֵּק עַצְמוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בְּוַדַּאי לֹא יִפּוֹל לְעוֹלָם אֲפִילוּ אִם יַעֲבוֹר עָלָיו מַה, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְסַלֵּק מִדַּעְתּוֹ וּלְהַעֲבִיר מִמַּחְשַׁבְתּוֹ לְגַמְרֵי כָּל מַה שֶׁעָבַר בַּיּוֹם הֶעָבָר אוֹ בַּשָּׁעָה הָעוֹבֶרֶת, וְיִדְמֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם וַאֲפִילוּ בְּכָל שָׁעָה, כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלָד בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים ב, ז) "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ". וּכְתִיב (שָׁם צה, ז): "הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ", שֶׁצָּרִיךְ לַחְשֹׁב בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְשָׁעָה כְּאִלּוּ הַיּוֹם וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הוּא נוֹלָד וּבָא לָעוֹלָם וְרוֹצֶה לְהַתְחִיל לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁכְּבָר הָיָה כֵּן אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת פְּעָמִים שֶׁרָצָה לְהִתְחַדֵּשׁ וּלְהַתְחִיל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ, וַאֲפִילוּ אִם נָפַל בְּכָל פַּעַם לְמַה שֶׁנָּפַל רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אַף-עַל-פִּי-כֵן אַל יִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל, וְיִשְׁכַּח כָּל זֶה, כִּי זֶה הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה שֶׁהוּא עוֹמֵד בּוֹ עַתָּה עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם וּמִי יוֹדֵעַ מַה יָּכוֹל לִזְכּוֹת עֲדַיִן עַתָּה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה.

ה׳כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְאֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ וְאֵין שָׁעָה דּוֹמָה לַחֲבֶרְתָּהּ, וְכַמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י בַּאֲרִיכוּת מִזֶּה גֹּדֶל הַשִּׁנּוּיִים לְאֵין מִסְפָּר הַנַּעֲשִׂים בְּכָל יוֹם וְיוֹם וַאֲפִילוּ בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה, עַיֵּן שָׁם בְּעֵץ חַיִּים בִּתְחִלָּתוֹ בְּהֵיכַל אָדָם קַדְמוֹן שַׁעַר א עָנָף ה, מַה שֶׁכָּתוּב שָׁם: 'וְאֵין שָׁעָה זוֹ דּוֹמָה לְשָׁעָה זוֹ, וּמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּעִנְיַן הִלּוּךְ הַמַּזָּלוֹת וְכוֹכָבִים וְשִׁנּוּי מַצָּבָן וּמַעֲמָדָן, וְאֵיךְ בְּרֶגַע אֶחָד הֵם בְּאֹפֶן אַחֵר וְהַנּוֹלָד בּוֹ יִקְרֶה מְאֹרָעוֹת שׁוֹנוֹת מֵהַנּוֹלַד בָּרֶגַע שֶׁקָּדַם לָזֶה, וּמִזֶּה יִסְתַּכֵּל וְיָבִין בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁאֵין לָהֶם קֵץ וּמִסְפָּר. וְאִם תִּפְקַח עֵינֵי שִׂכְלְךָ וְתַשְׂכִּיל דָּבָר, כִּי אֵין שֵׂכֶל בְּלֵב אָדָם לַעֲמֹד עַל כָּל פְּרָטִים, וְעַל זֶה אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים קיט, יח): "גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ". וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם אָמַר (קֹהֶלֶת ז, כג): "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". וְלֵךְ וּרְאֵה מַה שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתִּקּוּנִים (תִּקּוּן כב דַּף סה.) בְּמַה שֶׁכָּתַב: 'קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: סָבָא סָבָא וְכוּ' וּלְבוּשִׁין דְּאִיהוּ לָבִישׁ בְּצַפְרָא, לֹא לָבִישׁ בְּרַמְשָׁא וּלְבוּשָׁא דְּלָבִישׁ בְּיוֹמָא דָּא לֹא לָבִישׁ בְּיוֹמָא תִּנְיָנָא'. וּבָזֶה תָּבִין אֵיךְ מִשְׁתַּנֶּה מַעֲמַד וּמַצַּב הָעוֹלָמוֹת שֶׁהֵם הַלְּבוּשִׁין שֶׁל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא לְכַמָּה שִׁנּוּיִין בְּכָל עֵת וָרֶגַע' (עַד כָּאן לְשׁוֹן הָעֵץ חַיִּים).

ו׳וְכָל אֵלּוּ הַשִּׁנּוּיִים לְאֵין קֵץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, הַכֹּל בִּשְׁבִיל לְקָרֵב וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת כָּל בְּנֵי עוֹלָם בְּכָל עֵת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית וּבִשְׁבִיל זֶה הֶאֱצִיל וּבָרָא וְיָצַר וְעָשָׂה הוּא יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, הַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַשָּׁפָל הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּזֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, וּבִשְׁבִיל זֶה מְשַׁנֶּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנְהָגַת הָעוֹלָמוֹת בְּכָל עֵת וָרֶגַע הַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְגַּלְגֵּל עִם הָעוֹלָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אָדָם וְאָדָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וּמְשַׁנֶּה הַנְהָגַת כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף בְּכָל עֵת וָרֶגַע כַּנַּ"ל, הַכֹּל בִּשְׁבִיל לִרְמֹז לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים כְּפִי מַה שֶׁהוּא שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם בָּעֵת הַהוּא. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּהַתּוֹרָה 'וַיְהִי מִקֵּץ – זִכָּרוֹן' (בְּסִימָן נד), עַיֵּן שָׁם מַה שֶׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית וּמְרַמֵּז לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים כְּפִי הָאָדָם וּכְפִי הַיּוֹם וּכְפִי הַמָּקוֹם כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ וְכוּ', [עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב].

ז׳נִמְצָא, שֶׁאֵין רְאָיָה כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ וּמִשָּׁעָה לַחֲבֶרְתָּהּ כִּי הָעוֹלָמוֹת וְהַגַּלְגַּלִּים וְכוּ', מִשְׁתַּנִּים בְּכָל עֵת, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁעַד הֵנָּה הָיָה מַה שֶׁהָיָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן עַתָּה עַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה נַחַת רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. כִּי כָּל הִשְׁתַּנּוּת הָעוֹלָמוֹת וְכוּ' הַכֹּל בִּשְׁבִיל כָּל אָדָם, כִּי חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר 'בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם' (סַנְהֶדְרִין לז.). וְעַל-כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַאֲמִין שֶׁבְּכָל עֵת וְשָׁעָה וָרֶגַע כָּל יְמֵי חַיָּיו יֵשׁ בְּכֹחַ הָאָדָם לְהַתְחִיל מֵעַתָּה וְאַל יִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל יוֹם שֶׁלְּפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, רַק יְחַזֵּק עַצְמוֹ עַתָּה לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בַּמֶּה שֶׁיּוּכַל בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה, אוֹ אֵיזֶה מִצְוָה. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה, עַל כָּל פָּנִים יִשְׁתּוֹקֵק וְיִכְסוֹף לַה' יִתְבָּרַךְ כִּי רָצוֹן וְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה יָקָר מִן הַכֹּל, [כַּמְּבֹאָר בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כַּמָּה פְּעָמִים]: