ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות תערובות ה׳:ו׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Mixtures 5:6
א׳וְזֶהוּ רֶמֶז שֶׁאָסוּר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, כַּמּוּבָן בִּדְבָרָיו, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁבִּנְיַן הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל יָקָר מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ וּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף-עַל-פִּי-כֵן אָסוּר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה וְעַל זֶה נֶאֱמַר, "לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכַלּוֹת וּלְבַעֵר הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת מַהֵר בְּפַעַם אַחַת. "מְעַט מְעַט אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ". עַל-כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַצַּדִיק הָאֱמֶת שֶׁעִקַּר עִסְקֵנוּ בָּזֶה הוּא רַק עַל יָדוֹ וּבְכֹחוֹ, כִּי אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מַה אֵיךְ לַעֲסֹק בָּזֶה מֵחֲמַת כָּל הַמְבֹאָר לְעֵיל, רַק צְרִיכִים בְּכָל פַּעַם לִזְכֹּר אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִיק הָאֱמֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת מְנוּחָה וּשְׁבִיתָה וּבִטּוּל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא מֵאִיר ה' יִתְבָּרַךְ אֶת עֵינֵי כָּל הַחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ אֵיךְ לַעֲסֹק בְּבִנְיַן הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה מֻטָּל עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, שֶׁכְּמוֹ שֶׁחִיּוּב עָלָיו לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ כֵן הוּא חִיּוּב עָלָיו לְדַבֵּר עִם חֲבֵרָיו וּלְקָרְבָם אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וִיקַבְּלוּ דֵּין מִן דֵּין, כַּמְבֹאָר הַרְבֵּה בִּדְבָרָיו, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לַעֲסֹק בָּזֶה כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין אַחַר כָּךְ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲנֵהוּ בֶּאֱמֶת וְיוֹשִׁיעוֹ לֵידַע אֵיךְ לִנְהֹג בַּבִּנְיָן הַזֶּה, אֵיךְ לְגָרֵשׁ הָרַע מֵעַצְמוֹ וּמֵהַנְּפָשׁוֹת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו עַל-יְדֵי אֵשׁ הַמִּשְׁפָּט וְלֵידַע אֶת מִי לְרַחֵק וְאֶת מִי לְקָרֵב וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן בְּמִנְחַת שַׁבָּת אָז אוֹמְרִים, וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְכוּ', כִּי בְּמִנְחָה שֶׁל כָּל יוֹם אָז מַתְחִיל לְהִסְתַּלֵּק אוֹר הַיּוֹם הַזֶּה וּמַתְחִיל בְּחִינַת הַיּוֹם שֶׁבָּא אַחֲרָיו. וְעַל-כֵּן אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן בְּכָל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הַשַּׁיָּךְ לְאֵיזֶה יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה, אַף-עַל-פִּי שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּעַצְמוֹ אֵין בּוֹ תּוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה, כְּגוֹן מִנְחָה שֶׁל עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְכַיּוֹצֵא. וְעַל-כֵּן בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה שֶׁאָז סָמוּךְ לִפְנוֹת הַיּוֹם וּצְרִיכִין לְהָכִין עַצְמוֹ לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל יְמֵי הַחֹל שֶׁנּוּכַל לַעֲסֹק בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בְּבִנְיַן הַהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל וְכַנַּ"ל. עַל-כֵּן אוֹמְרִים אָז, "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן וְכוּ'", לְהַמְשִׁיךְ עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בְּחִינַת הַתְּפִלָּה הַנַּ"ל שֶׁנִּזְכֶּה בְּרֹב חַסְדּוֹ שֶׁיַּעֲנֵנוּ בֶּאֱמֶת יִשְעוֹ, שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֵשׁ הַמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל, שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁפֹּט עַצְמֵינוּ כָּרָאוּי בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל-יְדֵי-זֶה לְבַטֵּל הָרַע מֵאִתָּנוּ וּמִכָּל הַנְּפָשׁוֹת הַמִּתְקָרְבִים אֵלֵינוּ. וְעַל-כֵּן נוֹהֲגִין לְהִתְקַבֵּץ בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית בְּיוֹתֵר וְלַעֲסֹק אָז בְּיוֹתֵר בְּהִתְקָרְבוּת הַנְּפָשׁוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי אָז הַזְּמַן הַמְסֻגָּל לָזֶה, מֵחֲמַת שֶׁאָז יוֹצֵא הַשַּׁבָּת וְעוֹסְקִים לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל יְמֵי הַחֹל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הִתְקָרְבוּת הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּנְיַן הַהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ וְכַנַּ"ל, אֲבָל הָעִקָּר כְּשֶׁעוֹסְקִין אָז לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ, לֹא כְּמוֹ שֶׁהִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר עַתָּה וְהֶחֱלִיף הָאֱמֶת עַד שֶׁהַרְבֵּה מִתְקַבְּצִים רַק לִשְׁתּוֹת וּלְדַבֵּר שִֹיחוֹת בְּטֵלוֹת וּלְהִתְלוֹצֵץ וּלְדַבֵּר כָּל הָרָעוֹת עַל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדַּת הָאֱמֶת, הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָעוֹסְקִים בַּבִּנְיָן הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל, לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּנְיַן הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל. וְאֵלּוּ הַלֵּיצָנִים וְהַחוֹלְקִים וְהַמּוֹנְעִים הֵם מִבְּחִינַת הָעֵרֶב רַב שֶׁאָסוּר לְקָרְבָן. וּמֵחֲמַת זֶה הֵם מִתְגָּרִים וּמִתְקַנְּאִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם. וְכַמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, בִּפְרָט בְּפָרָשַׁת נָשׂא (דַּף קכה, ו) מַה שֶּׁיִּהְיֶה נַעֲשֶֹה בְּסוֹף הַיָּמִים שֶׁהֵם הַדּוֹרוֹת שֶׁל עַתָּה, עַל-כֵּן אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְעַל כֹּחוֹ שֶׁל זְקַן הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שׁוֹכְנֵי עָפָר, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁבָּת וְכַנַּ"ל:
1