ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות שבועות ב׳:ח׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Oaths 2:8

א׳וְזֶהוּ כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ וְכוּ'. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ וְכוּ'. כִּי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אָמְרוּ, טוֹב לָאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא מִשֶּׁנִּבְרָא. וְאִם כֵּן קָשֶׁה לָמָּה נִבְרָא, וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ זַ"ל (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן לט) שֶׁכְּפִי פִּגְעֵי הָעוֹלָם הַזֶּה בְּוַדַּאי טוֹב שֶׁלֹּא נִבְרָא אֲבָל בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית בְּוַדַּאי טוֹב מַה שֶּׁנִּבְרָא. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַנְּשָׁמָה לְהַשִּיג הַתַּכְלִית בְּחִינַת שַׁבָּת, כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁעוֹבֶרֶת בְּזֶה הָעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן נִסְמָךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ אֵצֶל מִצְוַת כִּבּוּד דַּיְקָא, כִּי יֵשׁ שֶׁיִּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהֶם לָמָּה לוֹ לְכַבֵּד אָבִיו וְאִמּוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְזֶה הָעוֹלָם, הֲלֹא טוֹב לָאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא מִשֶּׁנִּבְרָא. וְכַאֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם קוֹבְלִים עַל יְמֵיהֶם וְאוֹמְרִים לָמָּה נִבְרְאוּ מֵחֲמַת רִבּוּי הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁסּוֹבְלִים בְּזֶה הָעוֹלָם וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, אָדָם לֶעָמָל יוּלָּד קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז. אַךְ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית שֶׁיִּזְכֶּה אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים וְהַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים בְּוַדַּאי כְּדַאי כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַצָּרוֹת שֶׁסּוֹבֵל בְּזֶה הָעוֹלָם וְאַחַר מִיתָה, כִּי הַכֹּל כְּדַאי בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית רַק מִי שֶׁהוּא חֲכַם אֱמֶת וְרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד הוּא מְיַשֵּׁב עַצְמוֹ לָמָּה לוֹ לִסְבֹּל צַעַר וְיִסּוּרִין הַרְבֵּה בְּזֶה הָעוֹלָם, בִּפְרָט אַחַר מִיתָה אִם לֹא יֵיטִיב אֶת מַעֲשָׂיו וְלַסּוֹף מַה יִּשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ. הֲלֹא טוֹב לוֹ שֶׁיֵּיטִיב אֶת מַעֲשָׂיו וְיִהְיֶה נִצֹּל מִמְּרִירוּת הָעֳנָשִׁים לְאַחַר מוֹתוֹ וְגַם בְּזֶה הָעוֹלָם יִהְיֶה נָקֵל לוֹ בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל פִּגְעֵי הָעוֹלָם כַּיָּדוּעַ וְאַחַר כָּךְ יִזְכֶּה לְמַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ'. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים סוֹף כָּל סוֹף גַּם הַתַּכְלִית הַמְּעַט דִּמְעַט שֶׁיִּזְכֶּה, הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים עוֹלֶה עַל כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁסָּבַל בְּזֶה הָעוֹלָם וְאַחַר כָּךְ וּבִשְׁבִיל זֶה בְּוַדַּאי הוּא מְחֻיָּב לְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לָעוֹלָם. מֵאַחַר שֶׁעַל יָדָם יִזְכֶּה לְתַכְלִית כָּזֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו שׁוּם מַלְאָךְ וְכוּ' כִּי אִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה בְּזֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר כָּזֶה וְתַאֲוֹת כָּאֵלֶּה וְכוּ' וְכַנַּ"ל:

ב׳ נִמְצָא, שֶׁכָּל אֵלּוּ הֶחָמֵשׁ דִּבְּרוֹת מְדַבְּרִים מֵהַתַּכְלִית שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא כַּנַּ"ל. אַךְ אֵיךְ זוֹכִין לְהַגִּיעַ לְהַתַּכְלִית שֶׁהִוא בְּחִינַת שַׁבָּת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. הוּא עַל-יְדֵי שֶׁכּוֹפִין אֶת יִצְרוֹ וּמְשַׁבְּרִין תַּאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת כְּלַל כָּל הֶחָמֵשׁ דִּבְּרוֹת הַשְּׁנִיּוֹת, שֶׁהֵם, לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנֹב וְכוּ', שֶׁהֵם כְּלַל הַתַּאֲוֹת הַגְּדוֹלוֹת, שֶׁהֵם, נִאוּף וּרְצִיחָה וְכַעַס וּגְנֵבָה וְרַמָּאוּת וְחֶמְדָּה שֶׁהִוא כְּלַל כָּל הַתַּאֲוֹת, וּבִפְרָט תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי כְּשֶׁתָּכֹף אֶת יִצְרְךָ וְתִהְיֶה נִשְׁמָר מִתַּאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה הַכְּלוּלִים בְּהֶחָמֵשׁ דִּבְּרוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁכְּלַל כֻּלָּם לֹא תַחְמֹד וְלֹא תִּתְאַוֶּה, לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת וְחֶמְדַּת לִבּוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה תִּזְכֶּה לְהַתַּכְלִית לֵידַע וּלְהַשִּיג שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר שֶׁהוּא כְּנֶגֶד דִּבּוּר זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי שַׁבָּת הִוא עִקַּר הַתַּכְלִית בְּחִינַת תַּכְלִית שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּסִּימָן הַנַּ"ל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיגוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר, דְּהַיְנוּ לִהְיוֹת נִזְהָר מִן הַשֶּׁקֶר הַנֶּאֱחָז בְּזֶה הָעוֹלָם וּלְבָרֵר אֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר דַּיְקָא. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְשַׁבָּת, שֶׁהִוא בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁהִוא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁהִוא הַתַּכְלִית וְכַנַּ"ל. כִּי לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ 'מְרַמֵּז שֶׁלֹּא לְהָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר' בְּבוֹרְאוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּשִׁיר הַשִּׁירִים בַּפָּסוּק, תָּאֳמֵי צְבִיָּה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְכֵן הוּא מְרַמֵּז שֶׁלֹּא לְהָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁנִּקְרָא רֵעֲךָ, כִּי רַק הוּא הָרֵעַ וְהָאוֹהֵב אֲמִתִּי הַחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתְךָ הַנִּצְחִי לְהֵיטִיב עִמְּךָ בְּחִנָּם בְּטוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי. וְהַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בִּבְנֵי אָדָם לִמְצֹא עָלָיו תּוֹאֲנוֹת וַעֲלִילוֹת שֶׁקֶר כְּדֵי לְהַרְחִיקָם מִטּוֹב אֲמִתִּי, מִתַּכְלִית הַנִּצְחִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו כִּי אִם עַל יָדוֹ כַּיָּדוּעַ וּמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים. וְעַל זֶה צָעַק דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שֶׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק וְכוּ'. וְזֶהוּ בְּחִינַת הָאַזְהָרָה לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר שֶׁהוּא כְּנֶגֶד זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהִוא הַתַּכְלִית אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו כִּי אִם עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַל פָּסוּק, לְכוּ חֲזוּ וְכוּ' בַּסִּימָן הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם: