ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות שבועות ב׳:ט׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Oaths 2:9
א׳וְזֶה בְּחִינַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה וְהַהֵפֶךְ מֵהֶם שָׁוְא וְשֶׁקֶר. 'שָׁוְא' כְּנֶגֶד אֱמֶת, 'שֶׁקֶר' כְּנֶגֶד אֱמוּנָה. וַאֲפִלּוּ דְּבַר אֱמֶת הַיָּדוּעַ לַכֹּל בִּכְלַל שָׁוְא וְאָסוּר לְהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם עַל זֶה כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הָאֱמֶת כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר בֶּאֱמוּנָה בִּבְחִינַת צֶדֶק כַּד אִתְחַבְּרַת בֶּאֱמֶת אִתְעֲבִידַת אֱמוּנָה. כִּי אֱמֶת הִוא דָּבָר הַבָּרוּר שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁהוּא כָּךְ. וֶאֱמוּנָה הִוא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מְבִינִים וְיוֹדְעִים הַדָּבָר בְּבֵרוּר בְּדַעְתּוֹ, אַדְּרַבָּא, הַשֵּכֶל הַפָּשׁוּט מְחַיֵּב לְהֵפֶךְ רַק שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהָאֱמֶת שֶׁהִוא כָּךְ. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת וְזֶה עִקַּר הַגְדָּלַת שֵׁם ה', כִּי הַדָּבָר הַפָּשׁוּט אֵין זֶה שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת וְכוּ' כַּנַּ"ל וַעֲדַיִן צְרִיכִין לְדַבֵּר בָּזֶה וּלְבָאֵר הַדָּבָר בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ:
1