ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות גילוח ד׳:ב׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Shaving 4:2
א׳אֲבָל עִקַּר אוֹר הַפָּנִים אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עֶצֶם הַפָּנִים שֶׁהוּא הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ יְדִיעַת אֲמִתַּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי אִם הָיָה מִתְגַּלֶּה לְעֵין כֹּל אֲמִתָּתוֹ בְּאִתְגַּלְיָא הָיה הָעוֹלָם מִתְבַּטֵּל בַּמְּצִיאוּת, כִּי אֲפִלּוּ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ אִי אֶפְשָׁר לִבְנֵי אָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹרוֹ, מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן אוֹר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, עַל-כֵּן ה' יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו שֶׁחָפֵץ בְּקִיּוּם הָעוֹלָם, צִמְצֵם וְהִסְתִּיר אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁהוּא אוֹר הַפָּנִים בִּבְחִינַת אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר. וְדַיְקָא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַצִּמְצוּמִים יְכוֹלִין לֵידַע מֵאֲמִתָּתוֹ, כִּי צִמְצֵם אֶת הָאֱמֶת בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים רַבִּים וְשׁוֹנִים, בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה מִדַּת הָאֱמוּנָה, שֶׁבְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה הֵאִיר בְּהָאָדָם מִדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ בְּנִשְׁמַת הָאָדָם רְשִׁימָה מֵאֲמִתַּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה הָאֱמֶת עֲדַיִן בְּדַעְתּוֹ. וְהָאֱמוּנָה הִיא עִקַּר הַיְדִיעָה, בִּבְחִינַת וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה', שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא עִקַּר הַיְדִיעָה, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֲפִלּוּ בַּגַּשְׁמִיּוּת שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ. וְאֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלִי אֱמוּנָה מַה שֶּׁאֶחָד מֻכְרָח לְהַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָֹּא וּמַתָּן, כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקַּח מֵאֵיזֶה סְחוֹרָה בְּמֶרְחַקִּים, כְּגוֹן הַמִּקַּח מֵחִטִּים בְּאָדֶעס אוֹ בִּסְטַאנְבּוּל אוֹ בְּמֶרְחַקִּים יוֹתֵר, אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקַּח, כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה הֶחָכָם הַגָּדוֹל שֶׁבַּחֲכָמִים וְיַחֲקֹר בַּחֲקִירָתוֹ בְּכַמָּה סְבָרוֹת וְחָכְמוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁרָאוּי עַתָּה שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקַּח בְּיֹקֶר, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַיְדִיעָה הַזֹּאת שֶׁעַל-פִּי סְבָרוֹת הַחָכְמוֹת אֵינָהּ יְדִיעָה כְּלָל, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה חִטִּים בְּיֹקֶר וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה בְּזוֹל גָּדוֹל וְכֵן בְּכָל הַסְּחוֹרוֹת וְהָעֲסָקִים, הַיְדִיעָה שֶׁעַל-פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה אֵינָהּ יְדִיעָה כְּלָל, רַק מִי שֶׁרוֹצֶה לֵידַע יְדִיעָה בְּרוּרָה מֵהַמִּקַּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחֹר לוֹ אִישׁ נֶּאֱמָן שֶׁרָאוּי לִסְמֹךְ עָלָיו, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֵשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מֵאֵיזֶה מִקַּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה בְּאֵין סָפֵק אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִֹכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וְשֵֹכֶל שֶׁיִּהְיֶה עַתָּה הַמִּקַּח כָּךְ, אַדְּרַבָּא, הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקַּח הוּא כָּךְ עַל-יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה הִיא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָֹּא וּמַתָּן וְהָעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי אָדָם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה הָאָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָֹּא וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָֹּא וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ וְלֹא יִרְצֶה לִתֵּן מִיָּדוֹ שׁוּם דָּבָר לַחֲבֵרוֹ מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לוֹ, בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָֹּא וּמַתָּן, כִּי כָּל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָֹּא וּמַתָּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה נִגְמַר עַל-יְדֵי קִבּוּץ כַּמָּה אֲנָשִׁים וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיַּאֲמִין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, וּבְלֹא זֶה לֹא יֻגְמַר שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָֹּא וּמַתָּן, כַּיָּדוּעַ וּמְבֹרָר בַּחוּשׁ. רַק שֶׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת שֶׁיִּתֵּן לְאֵיזֶה אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָֹּא וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, וּבִפְרַט הָעֲסָקִים וְהַמַּשָֹּא וּמַתָּן הַגְּדוֹלִים לְמֶרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבָּרָא ה' יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשְׁלָה הָאֱמוּנָה וְהַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁמְּשַׁקֵּר בַּחֲבֵרוֹ בְּאֵיזֶה מַשָֹּא וּמַתָּן וְאֵין לוֹ נֶאֱמָנוּת, הוּא פּוֹגֵם בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנֶחֱשָׁב כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, כִּי הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ נִמְשָׁךְ מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל:
1