ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות גילוח ד׳:ג׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Shaving 4:3
א׳הַכְּלָל, שֶׁעִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְכָל מַעֲשֵֹהוּ בֶּאֱמוּנָה". וְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עוֹמֶדֶת עַל הָאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה". וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. כִּי, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יֵשׁ לָנוּ אִישׁ נֶאֱמָן בֶּאֱמֶת שֶׁרָאוּי לִסְמֹךְ עָלָיו, וְאָנוּ יוֹדְעִין מַה לִּסְחֹר בְּזֶה הָעוֹלָם, הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהִצְלִיחַ אוֹתָנוּ בַּהַצְלָחָה הַנִּצְחִית וְהוֹדִיעַ לָנוּ מָה אָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר בְּזֶה הָעוֹלָם הָרָחוֹק מְאֹד מֵעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, כִּי אֲנַחְנוּ לֹא בָּאנוּ לְזֶה הָעוֹלָם כִּי אִם לִסְחֹר בּוֹ סְחוֹרוֹת לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים שֶׁשָּׁם מַצְלִיחִים וּמַרְוִיחִים הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת שֶׁסּוֹחֲרִים בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי דַּיְקָא רֶוַח גָּדוֹל וְנִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֶרֶךְ עַיִן לֹא רָאֲתָה וְכוּ' (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, בְּסִימָן נה, עַיֵּן שָׁם), אֲבָל אֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְֹתַּכֵּר בְּזֶה הָעוֹלָם הָרָחוֹק מְאֹד מִמְּדִינָתֵנוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לָשׁוּב לְשָׁם, עַל-כֵּן חָמַל עָלֵינוּ ה' יִתְבָּרַךְ וְשָׁלַח לָנוּ רוֹעֶה נֶאֱמָן הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, וְהוּא חָמַל עָלֵינוּ, הוּא הִצְלִיחָנוּ, הוּא הֵאִיר עֵינֵינוּ וְהוֹדִיעַ לָנוּ כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁמָּסַר לָנוּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹדִיעָנוּ כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהֵם, לְבִישַׁת צִיצִית וְהַנָּחַת תְּפִלִּין וּשְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת. וּבְוַדַּאי אֵין אָנוּ צְרִיכִין עַתָּה לְבַלּוֹת יָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, לַחֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אִם יַצְלִיחַ בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת, כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁחוֹקֵר בָּזֶה, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא רָשָׁע וְאֶפִּיקוֹרוֹס וְכוּ', אַף גַּם הוּא שׁוֹטֶה וֶאֱוִיל וּפֶתִי וּמְשֻׁגָּע, שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת חָכָם לְהָרַע לַחֲקֹר אַחַר אִישׁ נֶאֱמָן כָּזֶה וְרוֹצֶה לֵידַע דַּוְקָא בְּדַעְתּוֹ וּלְהָבִין בְּשִֹכְלוֹ מַדּוּעַ יַצְלִיחַ בְּזֹאת הַסְּחוֹרָה, הֲיֵשׁ פֶּתִי מִזֶּה?! שֶׁכּוֹתְבִין לוֹ מִמֶּרְחַקִּים אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, שֶׁיְּמַהֵר לִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת בְּתַכְלִית הַמְּהִירוּת וְהַזְּהִירוּת, כִּי יַצְלִיחַ בָּהֶם מְאֹד הוֹן עָתֵק בְּלִי שִׁעוּר, וְהוּא בִּזְדוֹן לִבּוֹ מִתְעַצֵּל וְרוֹצֶה לַחֲקֹר תְּחִלָּה הַטַּעַם מַדּוּעַ אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת חֲשׁוּבִים שָׁם וּבְתוֹךְ כָּךְ מִתְעַצֵּל לִסְחֹר הַסְּחוֹרָה וּמְבַלֶּה יָמָיו בְּהֶבֶל וָרִיק וּבָא לְשָׁם בְּחֶרְפָּה וּכְלִמָּה, רֵיק וְנֵעוֹר מִכָּל טוּב! מִכָּל שֶׁכֵּן אִם הֵבִיא לְשָׁם דְּבָרִים הָאֲסוּרִים לָבוֹא לְשָׁם, שֶׁמַּעֲנִישִׁין אֶת הַמְּבִיאִים לְשָׁם בָּעֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר. אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה:
1
ב׳ וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכָל הַצַּדִּיקִים, הַנְּבִיאִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים וְכָל הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְכוּ', כּוֹתְבִין לָנוּ לְהִזָּהֵר לְקַיֵּם תּוֹרַת מֹשֶׁה, כִּי נַצְלִיחַ עַל-יְדֵי-זֶה מְאֹד בָּעוֹלָם הַבָּא וְהֵם אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים, חֲכָמִים וּנְבוֹנִים וְאוֹהֲבִים אוֹתָנוּ בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי אֵין אָנוּ צְרִיכִים לַחֲקֹר אַחֲרֵיהֶם, חָלִילָה, רַק לְהַאֲמִין לָהֶם וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם וְעַל-יְדֵי-זֶה נוּכַל לִסְחֹר כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, כִּי אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְבַלּוֹת יָמֵינוּ עַל שׁוּם חֲקִירָה לַחֲקֹר אַחֲרֵיהֶם, חָלִילָה, רַק כָּל יָמֵינוּ נַעֲסֹק לְקַבֵּץ וְלִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת הַיְקָרִים מִפָּז וּמִפְּנִנִּים וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁוּוּ בָּהֶם. וְזֶה שֶׁשִּׁבַּח שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְכוּ', כִּי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה נִקְרֵאת "אֵשֶׁת חַיִל", כִּי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, כַּמּוּבָא בְּסִימָן ז, עַיֵּן שָׁם. וְהוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא אֵשֶׁת חַיִל, בְּכָל הַשִּׁיר הַזֶּה בִּלְשׁוֹן רֶוַח וְהַצְלָחָה בַּסְּחוֹרָה שֶׁהִיא מַצְלַחַת וּמַרְוַחַת הַרְבֵּה בִּסְחוֹרָתָהּ, כַּמְבֹאָר בְּכָל הַשִּׁיר הַנִּפְלָא הַזֶּה מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַצְלָחַת הָאָדָם בַּסְּחוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַצְלָחָה אֲמִתִּית וְנִצְחִית הִיא עַל-יְדֵי הָאֵשֶׁת חַיִל, שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "אֵשֶׁת חַיִל" כַּנַּ"ל. וְכַמּוּבָא בְּכָל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה', בְּחִינַת אֵשֶׁת חַיִל, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ "הָיְתָה כָּאֳנִיֹּת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ". שֶׁעַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁסּוֹמְכִין עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְעַל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים בִּדְרָכָיו, עַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִים לִסְחֹר סְחוֹרוֹת לְמֶרְחַקִּים וּלְהָבִיא לַחְמוֹ וְחַיּוּתוֹ לָנֶצַח מִמֶּרְחַקִּים גְּדוֹלִים, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין מַה לִּסְחֹר לְשָׁם, כִּי כְּבָר הוֹדִיעַ לָנוּ אִישׁ נֶאֱמָן בֶּאֱמֶת מָה אָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר לְשָׁם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַצְלִיחַ שָׁם תָּמִיד וְכַנַּ"ל:
2