ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות שחיטה ה׳:א׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Slaughtering 5:1
א׳עַל-פִּי הַתּוֹרָה "חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן" בְּסִימָן סא הַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּהִלְכוֹת תִּשְׁעָה בְּאָב וְתַעֲנִית, יְבֹאַר עִנְיַן מִצְוַת שְׁחִיטָה, וְעַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה הֵיטֵב:
1
ב׳וְזֶה בְּחִינַת שְׁחִיטָה, כִּי עִקַּר מִצְוַת שְׁחִיטָה הוּא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ שֶׁבַּחַי לְהַעֲלוֹתוֹ מֵחַי לְאָדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת. כִּי הַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁבְּחַיּוֹת וּבְהֵמוֹת וְעוֹפוֹת הֵם גִּלְגּוּלֵי נַפְשׁוֹת אָדָם שֶׁנָּפְלוּ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם מִבְּחִינַת אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת לְתוֹךְ בְּחִינַת חַי שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדַּעַת. וְעִקַּר נְפִילָתָם הוּא עַל-יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִפְגָּם הַדַּעַת (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל), שֶׁעַל-יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים עוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים וּמְעַקְּמִין וּמְבַלְבְּלִין דַּעְתּוֹ וְכוּ'. וּכְשֶׁנִּפְגָּם הַדַּעַת, נוֹפֵל מֵאָדָם לִבְהֵמָה, שֶׁהוּא הֶעְדֵּר הַדַּעַת, בִּלְבּוּל הָעֵצָה. בִּבְחִינַת אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ. 'יְקָר' זֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה; 'וִיקָר' (אֶסְתֵּר ח, טז) אֵלּוּ תְּפִלִּין, הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין מֹחִין, בְּחִינַת מֹחִין זַכִּים, בְּחִינַת תְּפִלִּין צְרִיכִין גּוּף נָקִי. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, בִּבְחִינַת 'אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין', אֲזַי 'נִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ', הַיְנוּ שֶׁנּוֹפֵל לִבְחִינַת בְּהֵמָה, שֶׁהוּא הֶעְדֵּר הַדַּעַת כַּנַּ"ל:
2