ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות עבדים ב׳:ב׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Slaves 2:2
א׳עַל-פִּי הַמַּאֲמָר אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר, דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי, (עַיֵּן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ כָּל הַמַּאֲמָר הַזֶּה בָּאֵר הֵיטֵב סִימָן נא):
1
ב׳ וְהַכְּלָל, כִּי אִם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה אַחַר הַבְּרִיאָה כְּמוֹ קֹדֶם הַבְּרִיאָה שֶׁיִּהְיוּ אָב וּבֵן כַּחֲדָא שֶׁיִּהְיוּ כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב צָרִיךְ לִזָּהֵר מִשֶּׁקֶר, כִּי עַל-יְדֵי אֱמֶת הַשְׁגָּחַת ה' יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ וַאֲזַי כֻּלּוֹ אֶחָד, כִּי עַל-יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת אָב וּבֵן כַּחֲדָא, אֲבָל עַל-יְדֵי שֶׁקֶר מֵסִיר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי וְכוּ'. כִּי אֱמֶת הִוא אֶחָד, אֲבָל שֶׁקֶר הוּא רָחוֹק מֵאֶחָד בְּחִינַת בִּקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים וְעִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הָרַע, שֶׁהוּא הַטֻּמְאָה, הוּא מֵחֲמַת רִחוּק מֵאֶחָד, כִּי תֵּכֶף אַחַר הַבְּרִיאָה תֵּכֶף הִתְחִיל בְּחִינַת שְׁנַיִם, דְּהַיְנוּ הַבְּרִיאָה וְקֹדֶם הַבְּרִיאָה וּמִשָּׁם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הָרַע וְכוּ'. אֲבָל קֹדֶם הַבְּרִיאָה הָיָה כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ אֲפִלּוּ שֵׁם טָהֳרָה לֹא הָיָה שַׁיָּךְ לוֹמַר וְעִקַּר הַטָּהֳרָה מַתְחִיל אַחַר הַבְּרִיאָה, כִּי הַטָּהֳרָה מְרַמֶּזֶת שֶׁיֵּשׁ טֻמְאָה וְהִוא סִטְרָא דְּלֵוִי סִטְרָא דִּשְׂמָאלָא שֶׁמִּשָּׁם מִשְׁתַּלְשֵׁל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא הַשֶּׁקֶר וְעַל-כֵּן יְכוֹלִין לַעֲלוֹת מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, כִּי עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת אֲחִיזַת הַטֻּמְאָה הִוא מִבְּחִינַת הַטָּהֳרָה בְּחִינַת וְטִהַרְתָּ אֶת בְּנֵי לֵוִי, עַיֵּן שָׁם כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה, כִּי עָמֹק מְאֹד מְאֹד:
2